הפער בין התחושה בשקלים לבין חישוב המס בפועל בולט במיוחד בקרב משקיעים הפועלים בשווקים זרים או מחזיקים נכסים דיגיטליים. רבים מהם מודדים את הביצועים בשקלים, ולכן כאשר הדולר נחלש הרווח שלהם מצטמצם, אך המחשבה האינטואיטיבית שגם המס שישלמו מצטמצם בהתאם אינה בהכרח נכונה.
כך, משקיע שרכש מניה ב-100 דולר כאשר שער הדולר עמד על 3.5 שקלים, ומכר אותה ב-110 דולר כאשר הדולר ירד ל-2.9 שקלים, בחישוב שקלי הוא הפסיד. משקיע כזה עשוי לראות רווח, ולא רק זה, הרווח גם עשוי להיות שונה לחלוטין, בהתאם לבנק או לגוף הפיננסי שבו מתנהל החשבון שלו.
"בנק זר עשוי להציג רווח של 10 דולר, אבל חישוב נכון יראה על הפסד שקלי שלא יותר בקיזוז משום שיש לחשב את הרווח כך שהסכום האינפלציוני הוא שער הדולר. כך נראה כי הרווח בשקלים נשחק בצורה משמעותית ואולי אף נגרם הפסד ויתרה מכך, דו"ח מבנק זר ימשיך להראות רווח משום המכירה בערך גבוה יותר ממחיר הרכישה".
המשמעות היא שמשקיעים עלולים למצוא עצמם משלמים מס גם כאשר בפועל הרווח בשקלים נמוך מאוד או אף שלילי. "ההסבר לתופעה זו נעוץ בפטור שניתן ליחידים על רווחים מהפרשי שער, ולכן בכיוון ההפוך, כאשר נגרם הפסד מירידה בשער החליפין - הוא מנוטרל בעת חישוב המס. במציאות כזו, משקיעים צריכים להביא בחשבון לא רק את ביצועי הנכס, אלא גם את שער החליפין ואת עיתוי המימוש, ולעיתים אף לשקול תכנון מס מראש", אומר אלמקייס.
התופעה מתחדדת על רקע הגידול בהשקעות גלובליות, ובפרט בשוק הקריפטו, שבו נכסים רבים מתומחרים בדולרים וקיימת תדירות גבוהה של פעולות. "בעולם הקריפטו רוב הנכסים מתומחרים בדולרים, ויש גם תחלופה גבוהה בין נכסים. משקיעים מבצעים פעולות רבות, ולא תמיד עוצרים להבין איך כל פעולה מתורגמת לחבות מס", הוא מציין.
כל מכירה, המרה או שימוש בנכס עשויים להיחשב כאירוע מס, גם ללא משיכת כספים בפועל. כאשר מוסיפים לכך תנודתיות במטבע, מתקבלת מציאות שבה קשה להעריך את חבות המס ללא תיעוד מסודר וחישוב מפורט.
לצד שער החליפין, גם לעיתוי המימוש, להיקף הפעילות ולסוג הנכס יש השפעה על חבות המס. "המסקנה היא שלא נכון להסתכל רק על שער הדולר. מי שמשקיע בנכסים זרים או בקריפטו צריך להבין שהמס מחושב לפי מכלול רחב של גורמים, ושלעיתים התחושה לגבי הרווח או ההפסד אינה משקפת את התוצאה המיסויית בפועל", מסכם אלמקייס.
התרעות פיקוד העורף