פייג-נויבירט אומרת שאחד המשתנים המרכזיים שמבדילים את המתווה הנוכחי הוא משך הלחימה. בעוד שמבצע "עם כלביא" נמשך כ-12 ימים, הפעם מדובר בתקופה ממושכת בהרבה, דבר שמעמיק את הפגיעה בעסקים ומעלה שאלות מורכבות לגבי תקופות הזכאות והבסיס להשוואה. המשמעות היא שגם אם המסגרת נראית דומה, התוצאה בפועל עשויה להשתנות ככל שהדיונים יתקדמו.
"הבעיות האמיתיות היו קיימות גם במתווים הקודמים" היא אומרת, ומצביעה למשל על עסקים גדולים או כאלה הפועלים במסגרת איחוד עוסקים שעדיין עלולים למצוא עצמם מחוץ למתווה, גם אם ספגו פגיעה ממשית. "הדבר בולט במיוחד בענפים שנפגעו קשה כמו תיירות, תרבות ומלונאות, שבהם הפגיעה נובעת מהשבתות, ביטולים וירידה בביקוש, ולא תמיד הפיצוי משקף את היקף הנזק".
פייג-נויבירט מצביעה גם על עיוותים אפשריים אצל עסקים המדווחים על בסיס מזומן או בענפים שבהם הפגיעה מתבטאת בעיכובים ובהזמנות עתידיות ולא בירידה מיידית בהכנסות. "הדבר נכון גם לגבי עסק המצוי בצמיחה שיבחן מול תקופת בסיס שאינה משקפת את השינויים בפעילותו ובהתאמה את הנזק שנגרם כתוצאה מהלחימה".
בכל הנוגע לצפון וליישובים שנפגעו לאורך תקופה ממושכת, תזכיר החוק מכיר בכך ששנת 2025 אינה בהכרח שנת השוואה מייצגת לאותם עסקים, ולכן מפנה לתקופות מוקדמות יותר. "עם זאת, גם הפניה לשנת 2023, אינה מספקת בהכרח מענה מלא לעסק שחווה פגיעה רב-שלבית, שיקום חלקי בלבד או צמיחה שנבלמה עקב רצף אירועים ביטחוניים. באזורים אלה נדרש מענה סדור ומדויק יותר שייבחן לפי מאפייני ההגבלות והנחיות פיקוד העורף במסלולים שונים".
מי שכן צפויים ליהנות מיישום פשוט יותר של המתווה הם עסקים קטנים ובינוניים שמציגים ירידה ברורה במחזור ונושאים בהוצאות קבועות. עם זאת, גם עבורם חשוב להבין כי לא מדובר בפיצוי מלא על אובדן הכנסות, אלא בהשתתפות חלקית בהוצאות. במקביל, מסלולים ייעודיים כמו "המסלול האדום" שמעניק פיצוי מלא לפי נזק בפועל כאשר המנגנון הוא קבלת מקדמות והגשת תביעה לאחר סיום הלחימה נותרו מוגבלים לאזורים מסוימים, בעיקר יישובי קו העימות, כך שעסקים רבים שנפגעו מחוץ לאזורים אלה יידרשו להסתפק במתווה הכללי - ככל ולא יהיה שינוי בעניין זה במסגרת הדיונים בוועדת הכספים.
קבוצה נוספת הזוכה למענה ייעודי היא עסקים שספגו נזק ישיר לנכס העסקי, כגון פגיעה במבנה, בציוד או במלאי, וכתוצאה מכך נפגעה פעילותם העסקית גם לאחר תקופת הזכאות המקורית. "ביחס לעסקים אלה מוצע מנגנון המאפשר תקופות פיצוי נוספות, עד לפרק זמן מצטבר של כחצי שנה, ובלבד שיוכח קשר סיבתי בין הנזק הפיזי לבין הפגיעה בהכנסות". עם זאת, היא מציינת כי דרישה זו עלולה להקשות במיוחד על עסקים מרובי סניפים: אם רק סניף אחד ניזוק, אך העסק בכללותו המשיך לפעול עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה אם מתקיימת הפסקת פעילות המזכה בפיצוי נוסף.
אחת מנקודות החיכוך המרכזיות צפויה להיות שאלת הקשר הסיבתי. לדבריה, עצם הפגיעה בעסק אינה מספיקה, ורשות המסים תבחן האם הירידה בהכנסות נובעת ישירות מהלחימה או מגורמים אחרים כמו עונתיות או ירידה מוקדמת בפעילות. מצבים של עבודה חלקית, מעבר לסניף חלופי או המשך פעילות מצומצמת עשויים להוביל להפחתת הפיצוי או לדחיית הבקשה.
פער נוסף שעלול להתגלות הוא בין נוסחת החישוב שבחוק לבין היישום בפועל. אף שמדובר במנגנון שנראה טכני, שיקול דעת מנהלי רחב נותר בידי רשות המסים, במיוחד במקרים שבהם הנתונים החשבונאיים אינם משקפים באופן מלא את הפגיעה הכלכלית.
בהסתכלות קדימה, פייג-נויבירט מעריכה כי המתווה הנוכחי צפוי להוביל לגל של מחלוקות משפטיות, בדומה למה שנראה במשברים קודמים. "בשונה מנזק ישיר, שבו מוקד הבחינה הוא עצם הפגיעה הפיזית בנכס והיקפה, נזק עקיף מחייב בחינה רחבה יותר - האם הירידה במחזורי הפעילות אכן נגרמה כתוצאה מאירועי הלחימה, או שמא מקורה בגורמים אחרים שאינם מזכים בפיצוי".
לדבריה, המסקנה היא ש"בדומה לאירועי קודמים כמו קורונה וחרבות ברזל, צפוי גל של השגות ועררים סביב יישום המתווה. המחלוקות לא יתמקדו רק בשאלה האם העסק נפגע בפועל, אלא בעיקר בשאלה האם מתקיים קשר סיבתי משפטי וחשבונאי בין הפגיעה הנטענת לבין המלחמה. כך למשל, רשות המסים עשויה לטעון כי הירידה במחזורים החלה עוד קודם לכן, כי מדובר בתנודתיות רגילה של העסק, בעונתיות, בירידה טבעית בביקוש, בשינוי במודל הפעילות או בהשפעות של אירועים קודמים שאינם נכללים בתקופת הזכאות".
היא מציינת כי הדברים האלה מקבלים משנה תקופה כאשר אנחנו מדברים על מתווה של פיצוי בתוך תקופת לחימה ממושכת במדינה, שמטבע הדברים גרמה לכך שעסקים רבים מה-7 באוקטובר 2023, לא חזרו לפעילות דומה טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ועל כן בסיס הייחוס לא ישקף את מלוא הפגיעה בעסק.
מחלוקות נוספות ששכיחות בהליכים משפטיים עוסקות באופן חישוב הפיצוי: בחירת תקופת הבסיס, שיעור הירידה במחזור, סיווג העסק כמדווח על בסיס מזומן, קבלן ביצוע או חלק מאיחוד עוסקים, וכן מקרים שבהם הדיווחים החשבונאיים אינם משקפים באופן מלא את הפגיעה הכלכלית בפועל.
עד להכרעות בוועדת הכספים, המסר המרכזי לעסקים נותר פרקטי: לתעד היטב את הנזק, לשמור אסמכתאות ולהיערך לבדיקה קפדנית. "חשוב לזכור הבחינה של רשת המסים היא קפדנית וצריך לצאת מתוך נקודת הנחה שתידרש הוכחה פרטנית וסדורה של הנזק, הקשר הסיבתי, זכאותי לפיצוי ותשלום ההוצאות הקבועות".
התרעות פיקוד העורף