מנגד, כאשר השקל מתחזק, העלות בשקלים יורדת, ולכן ניתן היה לצפות לירידת מחירים לצרכן. בפועל, המנגנון הזה אינו סימטרי. העלאות מחירים נוטות להתבצע במהירות יחסית, לעיתים עוד לפני שהמלאי הישן מתחלף, בעוד שהוזלות נדחות, בין היתר בטענה שהמלאי נרכש בשערים גבוהים יותר או בשל שיקולי תמחור רחבים יותר של החברות.
הראל מציינת כי עסקים נוטים להגיב במהירות לעלייה בעלויות, אך מתנהלים בזהירות רבה יותר כאשר העלויות יורדות. התוצאה היא "קשיחות כלפי מטה" של המחירים, שמונעת מהצרכנים ליהנות מהתחזקות המטבע המקומי.
על רקע זה, מועדוני צרכנות מנסים לנצל את כוח הקנייה הקולקטיבי כדי לייצר לחץ נגדי על הספקים. "בתקופות שבהן השקל מתחזק יש הזדמנות אמיתית לשפר מחירים - ואנחנו פועלים מול יבואנים ושותפים עסקיים כדי לוודא שהיתרון הזה מגיע לחברי המועדון דרך מבצעים, הסכמים ייעודיים והנחות ישירות בחיוב. ככל שכוח צרכני מתאגד - כך גם היכולת להשפיע על המחיר גדלה".
הראל מדגישה כי גם לצרכנים עצמם יש יכולת השפעה, בעיקר דרך התנהלות יומיומית. "לצרכנים עצמם יש כוח לא מבוטל", היא אומרת. "צריך להשוות מחירים ולא להישאר 'שבויים' של מותג או רשת אחת, ולנצל תקופות של התחזקות השקל לקניות חכמות יותר, במיוחד במוצרים מיובאים".
"כדאי להשתמש במועדוני צרכנות ובהטבות של כרטיסי אשראי, ולעקוב אחרי מבצעים אמיתיים - לא רק אחרי מחיר מדף". היא מוסיפה כי "התחזקות השקל יכולה להפוך גם לכלי חיסכון, בין אם דרך קניות מחו"ל, הזמנת חופשות עתידיות או המרת מט"ח למי שמתכנן הוצאות בדולרים". גנית מסכמת כי "צרכנות מודעת ותחרות פעילה הן הדרך היעילה ביותר לגרום לשוק להגיב מהר יותר גם כשהמטבע מתחזק".
התרעות פיקוד העורף