מעבר לכך, תעשיות רבות נוספות מושפעות. פטרוכימיקלים, המיוצרים בין היתר מהגז הטבעי, משמשים לייצור תרופות, פלסטיק ומוצרים נוספים – מה שמרחיב את השפעת המשבר לכלכלה העולמית כולה. מדינות המפרץ, ובהן קטאר, סעודיה, בחריין ועומאן, מייצרות יחד כ-15 מיליון טון בשנה של דשנים מבוססי חנקן. מדינות כמו הודו, ארה"ב, ברזיל ואוסטרליה תלויות בייבוא זה כדי לשמור על תפוקת היבולים.
מהנפט ללחם: כך המשבר בהורמוז מתגלגל למחירי המזון
הקשר בין מחירי האנרגיה לדשנים משמעותי במיוחד: כ-70% מעלות ייצור דשני החנקן מבוססת על גז טבעי. לכן, כל זינוק במחירי הנפט והגז צפוי להתגלגל במהירות גם למחירי הדשנים – ובהמשך למחירי המזון. בניגוד לשוק הנפט, שבו קיימים מאגרים שיכולים לרכך זעזועים בטווח הקצר, שוק הדשנים פועל במודל של ייצור לפי ביקוש עונתי, בהתאם למחזורי זריעה ומזג אוויר. המשמעות: פחות מלאים זמינים ורגישות גבוהה יותר לשיבושים.
אם המצב במצר הורמוז יימשך לאורך זמן, הצרכנים עשויים להרגיש זאת היטב בסל הקניות: מוצרים בסיסיים כמו חיטה, תירס, לחם, פסטה ותפוחי אדמה עלולים להתייקר. גם מוצרי חלב, דגים, שמן סויה ומזון לבעלי חיים צפויים להיות מושפעים.
התרעות פיקוד העורף