המנגנון אינו דורש החלטת שרים, ומתבסס על נוסחה קבועה הכוללת בין היתר את מדדי התשומות, השכר והמחירים לצרכן. הבדיקה מתבצעת בתחילת אפריל, ואם נמצא צורך בעדכון, הוא נכנס לתוקף בחודש שלאחר מכן.
לפי הודעה שפרסם משרד החקלאות, שיעור ההתייקרות יעמוד על כ-1.05%. עיקר העלייה נובע ממרכיב רטרואקטיבי של כ-1.28%, בעוד המרכיב השוטף דווקא הפחית חלק מההתייקרות, עם ירידה של כ-0.23% לעומת העדכון הקודם.
בחלוקה לרכיבים, המרכיב השוטף הושפע מירידה של כ-0.6% במחיר החלב הגולמי, לצד עלייה של כ-2% במדד המחירים לצרכן ועלייה של כ-0.9% במדד השכר. השילוב בין הגורמים הללו הביא לעלייה מתונה יחסית במחירים לצרכן. במקביל, מחירי הביצים שבפיקוח לא ישתנו בשלב זה.
כך למשל, מחיר ליטר חלב טרי 3% צפוי לעלות מכ-6.35 שקלים לכ-6.41 שקלים, חלב דל שומן יעלה לכ-5.95 שקלים לליטר, וקרטון חלב עמיד יתייקר לכ-7.35 שקלים. גם מוצרי חלב נוספים מתעדכנים כלפי מעלה, כאשר גביעי יוגורט, שמנת מתוקה וחמאה מטפסים כל אחד באגורות בודדות, בעוד שבמוצרים במשקל כמו גבינות קשות נרשמת עלייה של עשרות אגורות לקילוגרם. מדובר בעדכון מתון יחסית ברמת המוצר הבודד, אך כזה שמצטבר לסל קניות יקר יותר לאורך זמן.
נזכיר שכבר עכשיו, עוד לפני ההתייקרות, מחירי מוצרי החלב בארץ גבוהים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, ובחלק מהמוצרים הפערים חדים בהרבה. כך למשל, בגבינות קשות (כמו צהובה) המחיר עשוי להגיע לפי שניים ואף יותר בהשוואה למדינות מפותחות, ובגבינות מיוחדות (כמו ברי או קממבר) הפערים יכולים להגיע למאות אחוזים.
כדי להתמודד עם פערי המחירים האלו – ועם המחסור בחלב הקבוע בחגים – קידמו במשרד האוצר את רפורמת החלב, שכללה בין היתר צעדים להרחבת הייבוא, ביטול מגבלות ייצור והפחתת מחיר החלב הגולמי, במטרה להגדיל את ההיצע ולהפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים.
באוצר העריכו כי המהלך עשוי להוביל לירידה של כ-20% במחירי מוצרי החלב ולחיסכון של מיליארד שקל בשנה לציבור, ושר האוצר סמוטריץ נאבק קשות לקדם אותו כחלק מחוק ההסדרים, אך נאלץ לוותר עליו בישורת האחרונה בכדי להגיע להסכמות שיאפשרו את העברת התקציב.
"הסיבה פשוטה, זהו קהל שמורכב ברובו ממבוגרים, מהגרים ואנשים שידם אינה משגת להוציא מעבר לבסיס. חלב בטעמים, מועשר או “מפונפן” הוא לא אופציה עבורם, אלא מותרות. גם שאר מוצרי החלב שבפיקוח כמו שמנת, אשל, גיל וגבינה לבנה, הם חלק מתפריט יומי קבוע, כמעט הכרחי. לא מדובר בבחירה, אלא בצורך".
"וזה בדיוק הקהל שייפגע ראשון ובעוצמה הגדולה ביותר מכל שינוי או התייקרות. מדובר באנשים שחיים מקצבאות, פנסיות צנועות או סיוע מעמותות לצד פועלים שמתקשים לסגור את החודש גם כך" הוא מסכם.
"אחד מכל חמישה אזרחים בישראל חי בחוסר ביטחון תזונתי ומתקשה לרכוש מוצרי מזון בסיסיים ובריאים" היא ומציינת שבתחילת מרץ הם פנו לשר הכלכלה בבקשה להחיל פיקוח על מוצרים נוספים, אך נענו שאין כשל שוק ולכן אין צורך בפיקוח נוסף.
"מוצרי החלב נכנסו לפיקוח מלכתחילה מתוך הכרה שמדובר במוצרי יסוד חיוניים, אבל ברגע שהמנגנון פועל אוטומטית לכיוון של התייקרות, המדינה לא רואה את עצמה מחויבת להיכנס ולהתערב לטובת הציבור. גם בזמן מלחמה, גם בתוך יוקר מחיה שממשיך לטפס, מי שאמור להיות אחראי על מוצרי היסוד של הציבור מעדיף להסתתר מאחורי נוסחה טכנית. זה ניתוק מהמציאות של משפחות שנאבקות על כל שקל".
התרעות פיקוד העורף