למרות ירי מתמשך, גיוסי מילואים רחבי היקף ואתגרי נגישות במקומות עבודה בקרבת גבול הצפון, רבות מחברות ההייטק הצליחו לשמור על רציפות עסקית, לעמוד ביעדים ואף להמשיך בפעילות גלובלית אינטנסיבית. עובדים עברו במהירות למודלים היברידיים או מרחוק, הנהלות התאימו תהליכים בזמן אמת והאמון מצד שותפים ומשקיעים מחו"ל נשמר בצורה טובה.
עם זאת, לצד תמונת החוסן הכוללת, יש בעיה שהמדינה צריכה להידרש לה. בעיית הג’וניורים בהייטק הישראלי בתקופה הזו מדאיגה אלפי בוגרי קורסים ומוסדות טכנולוגיים אשר מתקשים למצוא את דרכם בתעשייה, אבל דווקא בימים אלו כדאי להיזכר שחדשנות ויזמות הן חלק מה-DNA הלאומי שלנו.
כמו שסטארט-אפ קטן יכול לצמוח לחברת ענק, כך גם הדור הצעיר של המפתחים, החוקרים והיזמים ימצא את הדרך לפרוץ קדימה. בזמן שהמדינה חוגגת את ההצלחה ההיסטורית של ההייטק הישראלי, זה הזמן להשקיע באמון, בהכשרה ובחיבור בין ניסיון לנעורים כדי שהעצמאות הבאה כבר תסמן פריחה מחודשת גם לדור החדש של ההייטקיסטים. זהו רגע שבו על המדינה לגלות אחריות ולפעול בהתאם למציאות.
בנוסף, נדרשת התייחסות מיידית גם להיבט המוניטרי בישראל. קריסתו של שער הדולר פוגעת ישירות בחברות היצואניות, ובראשן חברות ההייטק, שפועלות בזירה הגלובלית. ללא צעדים מאזנים מצד המדינה, הפער הזה עלול להעמיק ולפגוע בכושר התחרות של התעשייה הישראלית. אחת הפעולות המתבקשות שהצגנו למקבלי ההחלטות בפגישות עבודה היא למשל גביית מיסים מחברות ההייטק בישראל בדולרים ולא בשקלים. לצערי, הצעה זו טרם קיבלה אור ירוק.
תעשיית ההייטק הישראלי היא קטר מרכזי של הכלכלה הישראלית, תורמת משמעותית ליצוא, להכנסות המדינה ולשוק התעסוקה. חוסנה בתקופה האחרונה הוא הישג מרשים, אך כדי לשמר אותו נדרשת מדיניות ממשלתית תומכת, אחראית ומדויקת. עכשיו הזמן לפעול כדי להבטיח שגם במשברים הבאים ההייטק הישראלי ימשיך להוביל קדימה.
התרעות פיקוד העורף