על פניו מדובר בנתון חיובי במיוחד. מתחילת השנה נרשם עודף תקציבי מצטבר (יותר הכנסות מהוצאות) של כ-9.9 מיליארד שקל, לעומת גירעון מצטבר של כ-7.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אלא שהשיפור הזה נשען במידה רבה על פער תזרימי בין הכנסות שממשיכות להיכנס בקצב גבוה יחסית לבין הוצאות ממשלה שעדיין מבוצעות בקצב נמוך מהמתוכנן, ולא על צמצום אמיתי בהוצאות.
הכנסות המדינה הסתכמו באפריל בכ-50.6 מיליארד שקל, ומתחילת השנה בכ-213.1 מיליארד שקל, שהם 36.3% מהיעד השנתי, לעומת כ-195.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, הוצאות הממשלה בחודש אפריל הסתכמו בכ-53.9 מיליארד שקל, ומתחילת השנה הן הגיעו לכ-203.2 מיליארד שקל, כמעט ללא שינוי לעומת כ-202.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ורק 29.1% בלבד מהמסגרת השנתית.
הפער הזה הוא כאמור רק תזרימי, שכן למרות שישראל כבר אינה פועלת תחת תקציב המשכי, כפי שהיה ברבעון הראשון של השנה, אך גם לאחר אישור התקציב קצב הביצוע נותר נמוך מהקו הליניארי של תקציב שנתי בהיקף של כ-700 מיליארד שקל. אם הממשלה מתכוונת לממש את מלוא התקציב, כפי שסביר להניח, חלק מהוצאות המשרדים צפויות להתבצע בהמשך השנה ולדחוף את הגירעון בחזרה כלפי מעלה, והרבה.
לכן, למרות הירידה בגירעון ל-3.8% מהתוצר, יעד הגירעון הרשמי של משרד האוצר לשנת 2026 עדיין עומד על 4.9% מהתוצר. המשמעות היא שגם אם הכל ילך כמתוכנן ולפי המסגרת התקציבית שאושרה, הגירעון צפוי לעלות בהמשך השנה כאשר קצב ההוצאות יתקרב למסגרת המתוכננת. אבל, רוב הסיכויים שהדברים לא ילכו כמתוכנן.
בשוק הפרטי ובקרב סוכנויות הדירוג הקונצנזוס הוא שיעד הגירעון הרשמי הוא לא ריאלי, וטוענים כי הגירעון האמיתי יהיה גבוה בהרבה. רק השבוע, במסגרת אשרור דירוג האשראי של ישראל, העריכה S&P כי הגירעון הממשלתי יעמוד השנה על 5.3% מהתוצר, גבוה בכ-10 מיליארד שקל מיעד הגירעון שהציב האוצר. הערכות נוספות בשוק מציבות את הגירעון באזור 5.5% ואף 6%, על רקע עלויות מלחמת "שאגת הארי" שמסרבת להיגמר.
התרעות פיקוד העורף