מבחינה אסטרטגית ארוכת טווח, נראה שתהליך ייסוף השקל יימשך, מהסיבה הפשוטה שהגורמים המרכזיים שהניעו אותו לא השתנו. הציפיות לביצועים חיוביים בשווקים הפיננסיים בחודשים הקרובים נותרו בעינן. העודף בחשבון השוטף נמשך. גל הדולרים שמגיע לישראל מפעילות עסקית וריאלית, הנפקות וגיוסים, ממשיך לזרום. ולכל אלה מתווספת ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון של ישראל. כל אחד מהמרכיבים האלה תומך בשקל, וכשהם פועלים יחד, התוצאה היא לחץ מתמשך כלפי מעלה.
ארגז הכלים של בנק ישראל: שלוש אפשרויות, כולן לטווח הקצר
לבנק ישראל עומדות מספר אפשרויות תגובה, אך חשוב להבין שכל הפתרונות מיועדים בעיקרם לטווח הקצר, ולא בטוח שיסייעו לאורך זמן.
הורדת ריבית?
תוכנית רכישת אגרות חוב
ייתכן שבנק ישראל ישיק כבר בישיבה בסוף החודש תוכנית לרכישת אגרות חוב ממשלתיות ישראליות. המטרה היא להציף את השוק בשקלים, להגדיל את היצע השקל, ובכך לתמוך בשער החליפין ולייצר פיחות.
התערבות ישירה ורכישת דולרים
זוהי האפשרות שתמיד עולה, אך להערכתנו הסבירות שלה אינה גבוהה, ומשתי סיבות. ראשית, ברגע שבנק ישראל נכנס לתהליך של רכישת מט"ח, הוא אינו יודע כיצד יֵצא ממנו, ואיזו מלחמת ספקולציות עלול המהלך לעורר. שנית, מהלך כזה אינו נתפס היטב בעיניים מדיניות. ממשל טראמפ אינו אוהב לראות מדינות, ובמיוחד ישראל שהקשרים עמה טובים, נכנסות למלחמות מטבע. שילוב שני הגורמים האלה הופך את תרחיש רכישת המט"ח לפחות סביר.
שורה תחתונה
הסבירות להורדת ריבית של רבע אחוז גבוהה, אולי אף גבוהה מאוד, וייתכן שבנק ישראל ילווה אותה בכלים נוספים כמו רכישת אגרות חוב ממשלתיות. בכל מקרה, נראה שמגמת הייסוף אינה נעצרת, וכל השאלה היא עד כמה תגובת בנק ישראל תצליח למתן אותה, ולו רק לטווח הקצר. היצואנים, ובעקבותיהם הכלכלה כולה, ימתינו לסוף מאי בדריכות.
התרעות פיקוד העורף