33.8 אלף נרשמים חדשים היו החודש בלשכות התעסוקה (לעומת 256.8 אלף במרץ) כ- 11% מכלל דורשי העבודה, "אופייני לנסיבות שלאחר זעזוע משקי בהן חלק מהנרשמים נקלטים במערכת באופן רטרואקטיבי" מסבירים בשירות התעסוקה. מספר תובעי האבטלה רשם ירידה משמעותית יותר. אף שגם מספר תובעי הבטחת ההכנסה הושפע מצמצום הפעילות המשקית לנוכח המצב המלחמתי, והוא הושפע פחות בהשוואה לאבטלה. מספרם החודש עמד על כ-38.7 אלף.
הנפגעות העיקריות מהשפעת המבצע על שוק העבודה היו נשים, ליתר דיוק אימהות לילדים קטנים, אשר היוו למעלה מ-60% ולמעלה מ-30%, מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה במהלך המבצע, בהתאמה.
אף שיכולנו לצפות לירידה בשיעור הנשים בקרב דורשי העבודה בשוך המלחמה, נתוני אפריל מלמדים כי דווקא נרשמה עלייה של 1.3%% בשיעורן שעמד החודש על 59.6% מכלל דורשי העבודה. ההערכה בשירות התעסוקה היא כי העיכוב בירידת שיעור הנשים אפשר שמקורה בחופשת הפסח וכי סביר שנראה ירידה בשיעור הנשים בחודשים הקרובים. זאת, כמובן, ככל ולא תחודש הלחימה ותארך.
הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים (עד 34) היא הייתה משמעותית בהרבה – ירידה של כ-28% בקרב דורשי העבודה הצעירים לעומת ירידה של כ-20% בקרב קבוצת הביניים (35-54) ושל 17.5% בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55).
"ירידה משמעותית יותר זו שנרשמה בקרב דורשי העבודה הצעירים הייתה די צפויה משום שצעירים עובדים בשיעורים גבוהים יותר בענפים ובמשלחי יד הכרוכים בהתקהלות ועבודת חוץ-פעולות שהוגבלו מאוד על ידי פיקוד העורף במהלך שאגת הארי, וכמו גם הם מהווים שיעור משמעותי יותר בקרב ההורים לילדים תלויים (עד 18) שהיו לקבוצה משמעותית בקרב הנפלטים ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי" אומרים בשירות התעסוקה.
התרעות פיקוד העורף