"ישראל היא חוד החנית של העולם": המחמאה של מאסק והאיום שמסתתר מאחוריה | שלמה מעוז

בעוד מעצמות העולם מתקדמות לעבר שימוש בחלל לצורך טכנולוגי-כלכלי, ישראל נשארת הרחק מאחור עם תקציב עלוב | אז איך זה שהממשלה לא מזהה את מה שאילון מאסק כבר הבין מזמן - שישראל חייבת להוביל את התחום?

שלמה מעוז צילום: ללא
עקבו אחרינו
שיגור לווין לחלל
שיגור לווין לחלל | צילום: רויטרס
5
גלריה
אלביט
אלביט | צילום: חיים גולדברג פלאש 90

ההנפקה תכלול לא רק את מערכת הטילאות הייחודית עם יכולת שיגור חוזר של אותו טיל, מה שאין לאף חברה אחרת בעולם, אלא גם את מערכת הלוויינים העולמית לתקשורת כלל עולמית מובילה, סטארלינק, שלה מעל 10,000 לוויינים שהם 60% מכלל הלוויינים בחלל. הגובה שבו משייטים הלוויינים, 480־550 ק"מ, נמוך בהרבה מלווייני תקשורת אינטרנט קודמים, מה שמאפשר להם תקשורת אינטרנט חובקת עולם גם במקומות הנידחים ביותר על פני כדור הארץ. עוד בחבילת ההנפקה מערכת הבינה המלאכותית של אילן מאסק, xAI.

אילון מאסק
אילון מאסק | צילום: רויטרס

הנפקת חברת החלל של מאסק תאיץ הנפקות נוספות של חברות שממתינות לבחון איך תתקבל ההנפקה הזו. אם תצליח, גובר הסיכוי להנפקה גם של סיירה ספייס, חברת טכנולוגיית שילוב הגנה וחלל, המתמקדת בתשתיות תחבורה לחלל, לוויינים ומערכות ביטחוניות. עוד חברה שתשקול הנפקה היא אקסיום ספייס, המתמקדת בטיסות חלל מאוישות ובבניית תחנת החלל המסחרית הראשונה בהיסטוריה.

ג'ף בזוס
ג'ף בזוס | צילום: REUTERS/Guglielmo Mangiapane

ביפן ישנה חברה ייחודית לייצור המוני של לוויינים קטנים וזעירים, ArkEdge Space, הנתמכת ע"י סוכנות החלל היפנית JAXA. החברה היפנית הוותיקה, שייצרה במלחמת העולם השנייה את מטוסי ה"זירו" המתאבדים מול חיל הים האמריקאי, כולל במתקפה על פרל הארבור, עוסקת בייצור טילי שיגור כבדי משקל. בהודו נמצאת חברת Agnikul לשיגורי לוויין זולים. אירופה מפגרת בקצב ההתקדמות בחלל מול ארה"ב, בטח בסקטור הפרטי, ואין ממש התפתחויות מעבר למה שהוצג לעולם לפני שנים רבות, בעיקר מטעם האיחוד בהובלת צרפת.

ישראל אינה יכולה להתפתח לשחקן משמעותי בתעשיית החלל מהסיבה הפשוטה שתקציב סוכנות החלל הישראלית מגוחך - 14 מיליון שקל. פרוטות. תעשיית החלל, כפי שציינו על קצב המזלג, נמצאת בעיצומה של מהפכה מסחרית, המכונה לעיתים החלל החדש, NEW SPACE. אם בעבר היה החלל נחלתן הבלעדית של מעצמות־על וממשלות עתירות תקציב, כיום הוא הפך לזירה עסקית, תחרותית, דינמית וממוסחרת. חברות פרטיות משגרות קונסטלציות של רשת של אלפי לוויינים כאמור וגם תיירות חלל כבר בדרך.

במרוץ הגלובלי לחלל, ישראל נותרת אמביוולנטית. מצד אחד, היא אחת מ־12 המדינות הבודדות בעולם שהן בעלות יכולת חלל מלאה - הכוונה ליכולת לתכנן, לייצר, לפתח ולשגר לוויינים בעצמה. ישראל היא היחידה המשגרת טילים לכיוון ההפוך, מערבה, הפוך מסיבוב כדור הארץ, מה שדורש יותר אנרגיה, בניגוד לשאר העולם העושה שימוש בסיבוב כדור הארץ כדי להאיץ את השיגור ולהוזילו. אלא שמנגד, בשנת 2026 ניצבת תעשיית החלל הישראלית בצומת דרכים דרמטי: היא מנסה למנף את מורשת שיגור הטילים והלוויינים הצבאיים שלה כדי להשתלב בשוק האזרחי והמסחרי, בעודה מתמודדת עם תקציבים ממשלתיים עלובים מול תחרות עזה מצד ענקיות חלל בינלאומיות.

הסקטור הפרטי, האקדמי, ההתנדבותי, ביצע ניסיון נועז להנחית את החללית "בראשית" על הירח בשנת 2019 באמצעות טיל אמריקאי ששיגר ופיזר עוד לוויינים עבור אחרים. הניסיון, למרבה הצער, הסתיים בהתרסקות על פני הירח, אירוע שהמחיש את המורכבות העצומה של משימות חלל סבוכות. יכולת השיגור של טילים מתמקדת כיום בעיקר בחברה הממשלתית "תומר" שהוקמה בשנת 2015 ונגזרה מ"תעש", התעשייה הצבאית שהופרטה. המטרה, שהצליחה, היא להשאיר את פעילות ההנעה הרקטית הכבדה והרגישה בידי הממשלה. החברה היא מוקד ידע לאומי בתחום ההנעה עם דלק מוצק.

שיגור לווין לחלל
שיגור לווין לחלל | צילום: רויטרס

הפיצוץ שהתרחש השבוע באזור בית שמש, והבהיל תושבים שלא ידעו עליו מראש, היה כנראה מבוקר ושגרתי, והוא מצביע על המשך הפיתוח. תומר מפתחת ומייצרת את המנועים הרקטיים של המערכות המובילות בישראל, בהן מיירטי מערכות חץ 2 וחץ 3, וכן מערכת שביט הוותיקה, משגרת הלוויינים של ישראל, כולל לוויני ריגול למידע שוטף מסביב לשעון כדי לדעת מה קורה אצל מדינות האויב, ולא חסרות כאלה. תומר מתמחה ביציקת מנועי ענק המבוססים על דלק מוצק, טכנולוגיה המאפשרת לטילים להיות מוכנים לשיגור מיידי - יתרון אדיר, בניגוד לדלק נוזלי, המאפשר לשאת ראשים כבדים לטווחים עצומים וגם לחלל.

תומר משלבת כוחות עם חברות כמו החברה הממשלתית רפאל, בעוד חברה ממשלתית נוספת, התעשייה האווירית, מספקת מנועים רקטיים עבור מערכות שנמכרות למדינות זרות, מנועים עבור טילי יירוט או רקטות מדויקות שנמכרות באירופה ובאסיה. המכירה המצוטטת ביותר היא יצוא מערכות חץ 3 לגרמניה ולעוד מדינות המבקשות לעשות שימוש ביכולת של תומר עם חברות ביטחוניות ממשלתיות אחרות בהגנה האווירית של אירופה.

למעשה, היפנים וההודים מתחרים בישראל, שבגלל אילוצי השיגור לכיוון מערב פיתחה מזעור של לווני חלל. מהנדסי החלל הישראלים בתעשייה האווירית, אלביט ורפאל, הפכו למומחים עולמיים בבניית לוויינים קלי משקל בעלי ביצועים של לווייני ענק. לווייני "אופק" ו"ארוס" מספקים רזולוציות צילום מדהימות מתוך פלטפורמות השוקלות מאות קילוגרמים בודדים, לעומת לוויינים אמריקאיים או רוסיים השוקלים טונות. יתרון המזעור הזה הוא אחד העוגנים המרכזיים של ישראל במעבר לעידן ה־New Space, שבו לוויינים קטנים הופכים ללהקות של לוויינים וללב העשייה הכלכלית בחלל. כמו בכל שאר הנושאים, ישראל נדבקת לאמריקאים, וכל אחד יכול לראות זאת במלחמה הנוכחית מול איראן.

המיקוד הישראלי בחלל העמוק עבר מהרפתקאות עצמאיות להשתלבות ממוקדת בתוכנית ארטמיס של נאס"א להקמת בסיס קבע על הירח. חליפת האסטרונאוטים של החברה הישראלית StemRad, שנבחנה עוד במשימת ארטמיס 1, משמשת רכיב בהגנה על צוותים אנושיים מפני קרינה קוסמית מסוכנת. החודש פרסמה סוכנות החלל הישראלית קול קורא המזמין חברות ואקדמיה להציע ניסויים ומטענים ייעודיים של ננו־לוויינים לשילוב במשימות ארטמיס הבאות, שלוש עד חמש. כך יתאפשר למי שניגש לבחון טכנולוגיות במסלול ירחי מבלי לשאת בעלויות השיגור האסטרונומיות.

כפי שהסייבר גלש מהצבא לשוק האזרחי האדיר של ישראל בעולם, שנמצאת במקום שני כרגע אחרי ארה"ב, כך תיאלץ ישראל לוותר על חלק מהסודות שלה בתחום החלל כדי לאזרח אותם ולהפוך אותם מסחריים ומיועדים לשוק הגלובלי, ומשם הדרך קצרה לגיוס הון לסטארט־אפים, לגיוס עובדים ולהנפקות. התחומים הרלוונטיים הם בתחום פיתוח תרופות ורכיבי תרופות בחלל, לוויינים קטנים עוד יותר עם מנועים זעירים לשינוי מסלול הלוויין, אנטנות חכמות לניתוב לוויינים, תחום שבו לישראל ניסיון רב שנים, ומכאן ליכולות טכנולוגיות המאפשרות קישוריות רציפה לחוות שרתים בחלל, נושא מאוד מבוקש בימים אלה ממש, וכן מערכת אינטרנט עולמית מבוססת לוויינים וניטור אקלים וזיהומים לצד יכולות חיזוי מטאורולוגיות מתקדמות.

לפי תחזיות שהוצגו לממשלה, אם התוכניות הלאומיות יאושרו ויבוצעו במלואן, ענף החלל הישראלי צפוי לצמוח בצורה דרמטית: מתוספת כלכלית של כ־1.8 מיליארד שקל בשנה כיום, לכדי תרומה שנתית של כ־15 מיליארד שקל בשנת 2050, תוך העסקת קרוב ל־20,000 עובדים ישירים. אם המדינה לא תתרום את חלקה, עניין שנחשב חיוני, המדענים הישראלים עלולים להסתנוור מההצעות המפתות של חברות אמריקאיות. החלל הפך תשתית כלכלית וביטחונית קריטית של ישראל למאה ה־21. מאסק פסק חד משמעית השבוע כי ישראל היא "חוד החנית של העולם" בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות, בטח ביחס לגודלה.

“אני מוריד את הכובע בפני ישראל. מבחינת חדשנות לנפש, ישראל חייבת להיות מספר אחת בעולם", אמר מאסק, וציין שהוא מעריץ גדול של היזמות והחשיבה המקורית שמגיעות מישראל. מאסק דיבר מרחוק בוועידה הבינלאומית התשיעית לתחבורה חכמה. מי אנחנו שנתווכח עם היזם האגדי והמנפיק של חברת החלל העסקית הגדולה ביותר בעולם בדברי הימים דהיום?

תגיות:
שוק ההון
/
הנפקה בבורסה
/
לוויין
/
אילון מאסק
/
אלביט
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף