מתחילת השנה התחזק השקל מול הדולר ב-8.9%. בעולם, הדולר נותר יחסית יציב, כשהמשקיעים מאזנים בין תשואות גבוהות בארה"ב לבין ירידה מסוימת בביקוש לנכסי מקלט על רקע השיפור בסנטימנט הגלובלי.
תחשבו על סטארט-אפ שגייס 10 מיליון דולר כשהשער היה 3.70. היו לו 37 מיליון שקלים לשלם משכורות. היום, ב-2.90 שקלים לדולר, נשארו לו רק 29 מיליון. בום. 8 מיליון שקלים התאדו באוויר בגלל שער חליפין. זה לא רק תיאורטי. במחצית הראשונה של 2026 אנחנו כבר רואים את רשימת הפיטורים מתארכת, ואפילו סגירת מרכזי פיתוח של ענקיות בינלאומיות בארץ. כשעלות העובד הישראלי הופכת לאחת הגבוהות בעולם במונחים דולריים, המטה בחו"ל שואל את עצמו, "למה לא להעביר את הפיתוח לפולין או הודו?". הנתונים מהמחקרים האחרונים מדאיגים מאוד, כמעט שליש מחברות ההייטק כבר שוקלות להעתיק פעילות לחו"ל.
אבל ההייטק הוא רק קצה הקרחון, והסכנה האמיתית אורבת במקום שבו הברכה הופכת לקללה. יש מושג בכלכלה שנקרא "המחלה ההולנדית", מונח שנולד בשנות ה-60 אחרי שגילוי מאגרי גז ענקיים בהולנד הקפיץ את המטבע המקומי וחיסל את התעשייה המסורתית. זה קורה כשמגזר אחד דומיננטי, כמו הגז או ההייטק אצלנו, מצליח כל כך שהוא מציף את השוק בדולרים ומחזק את המטבע לרמות לא הגיוניות.
תסתכלו על המספרים, לפי נתוני בנק ישראל והדוחות האחרונים, שווי הסכמי הגז עם מצרים לבדה נאמד בכ-35 מיליארד דולר. כשמוסיפים לזה עודפי ייצוא שובר שיאים בביטחון ובהייטק, השקל פשוט "נחנק" מרוב דולרים. התוצאה היא אבסורדית, המטבע החזק חונק את כל שאר המשק. בפריפריה, במפעלים המסורתיים של המזון והטקסטיל, לא יכולים לשרוד ב-3 שקלים לדולר. עבורם זה 'מכת מוות' לרווחיות, כי העלויות שלהם בשקלים אבל התחרות מול העולם היא בדולרים.
אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במדינה של 'מרכזי ניהול' נוצצים ומגדלי זכוכית בתל אביב, בזמן שבשאר הארץ המפעלים נסגרים אחד אחרי השני כי הם פשוט הפכו ליקרים מדי עבור העולם. ואם חשבתם שהרווחתם מההשקעות שלכם בשוק ההון, אז תחשבו שוב. זוכרים שכולם רצו להשקיע במסלולי S&P 500? זו הפכה ל"מלכודת תשואה". ב-2025, גם כשוול סטריט עלתה, השקל התחזק בשיעור כל כך חד שהוא פשוט מחק לישראלים את רוב הרווחים. החיסכון הפנסיוני שלכם, שמושקע בדולרים בחו"ל, שווה פחות שקלים בסופר.
התרעות פיקוד העורף