בנק ישראל נשאר בחוץ: למה הנגיד לא עוצר את צניחת הדולר?
הגורם הראשון הוא היעדר ההתערבות מצד בנק ישראל. הנגיד הבהיר כי בשלב זה הבנק אינו צפוי לבצע רכישות דולרים אגרסיביות, בין היתר משום ששיקולי האינפלציה מטרידים אותו יותר לפי שעה. המשמעות ברורה: כוחות השוק נשארים לפעול כמעט ללא בלם, והמסר הזה מסיר חסם פסיכולוגי מפני ייסוף נוסף של השקל. במילים אחרות, כל עוד בנק ישראל משדר שהוא לא ממהר לעצור את המגמה - השוק ממשיך לדחוף את הדולר מטה.
לצד זאת, אחד הכוחות המרכזיים שממשיכים לתמוך בשקל מגיע דווקא מהחסכונות של הציבור. הגופים המוסדיים, שמנהלים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, מחזיקים חלק משמעותי מתיקי ההשקעות שלהם בחו"ל. כאשר שוקי המניות בארצות הברית עולים, שווי הנכסים הדולריים שלהם גדל - וכדי לשמור על איזון בחשיפה המטבעית, הם מוכרים דולרים ורוכשים שקלים. כך נוצר מנגנון כמעט אוטומטי שמזרים ביקושים לשקל דווקא בתקופות שבהן וול סטריט מתחזקת.
התחזקות השקל: עד לאן יכול שער הדולר לרדת?
לכך מצטרפים גם עודפי הסחר המבניים של ישראל והמשך זרימת המט"ח למשק. יצוא שירותי ההייטק, גיוסי הון והשקעות זרות מספקים למשק הישראלי אספקה קבועה של דולרים. גם בתקופות של אי-ודאות ביטחונית, המנועים האלה ממשיכים לפעול ומסייעים לשקל לשמור על עוצמה חריגה. במקביל, שחיקת פרמיית הסיכון המקומית ויתרות המט"ח הגבוהות של ישראל - שמוערכות ביותר מ-220 מיליארד דולר - מחזקות את האמון הבינלאומי ביציבות הפיננסית של המשק.
גם הסיכון הגיאופוליטי, שבעבר היה אמור להחליש את המטבע המקומי, כבר לא פועל באותה עוצמה. השווקים, לפחות בשלב הזה, מסתגלים למציאות הביטחונית ומגלמים פחות בהלה מכפי שניתן היה לצפות. התוצאה היא שילוב כמעט מושלם מבחינת השקל: שווקים עולמיים חזקים, מוסדיים שמוכרים דולרים, הייטק שממשיך להזרים מט"ח ובנק ישראל שאינו ממהר להתערב.
השאלה הגדולה כעת היא לא רק מדוע השקל התחזק - אלא עד לאן הוא יכול להגיע. כל עוד שוקי המניות בחו"ל ישמרו על יציבות או ימשיכו לעלות, וכל עוד בנק ישראל יימנע מהתערבות ישירה במסחר, מגמת הייסוף עשויה להימשך. בשוק כבר מסמנים את הרמה של 2.80 שקלים לדולר כיעד קרוב ובר-השגה - תרחיש שעד לפני זמן לא רב נשמע כמעט דמיוני, וכעת נראה הרבה יותר ממשי.
התרעות פיקוד העורף