1.
מחצית מהפלסטינים שעבדו בישראל טרם המלחמה "כלואים" ביהודה ושומרון, עוד ישראלים ירדו לחו"ל - והשאר נאנקים בשירות המילואים, שנוגס בהיקף היצע שעות העבודה במשק. החרדים אינם בעלי כישורים שמתאימים למשק מודרני, ושיעור האבטלה הנמוך מעלה חשש לאינפלציה. לכן נדרשת דווקא עליית ריבית, לפי ה"אני מאמין" של הבנק המרכזי.
2.
נבחן את האינפלציה עצמה. מדד המחירים עלה בשיעור חד בחודש אפריל האחרון. המחירים המקומיים, שאינם קשורים למחירים המושפעים מחו"ל, כלומר הסחורות והשירותים הלא סחירים מבחינה בינלאומית, עלו בשיעור שנתי של 2.8% בחודשים מרץ-אפריל, קרוב ליעד העליון של הממשלה, העומד על 3%.
המשמעות: ייסוף השקל - בשיעור של 8.3% מול הדולר ובשיעור של 7.2% מול היורו, מאז החלטת הריבית הקודמת של הבנק המרכזי - אינו מתגלגל כלל לכיסי הצרכנים. לכן בנק ישראל אמור היה לקבוע ריבית גבוהה, בטח לא להפחית. הוועדה המוניטרית עצמה אמרה השבוע כי קיימים סיכונים לעלייה מחודשת בשיעור האינפלציה בשל התפתחויות גיאופוליטיות והשפעתן על מחירי האנרגיה.
לא זו בלבד, האנומליה הפיננסית העסקית, קרי ריבית גבוהה במשק המעשירה את הבנקים, כלל אינה ממתנת את הביקוש לאשראי בסקטור העסקי, וגם אצל משקי הבית נרשמת עלייה בחובות, אז מה בוער לבנק ישראל להוריד את הריבית? מה גם שאי-הוודאות הפוליטית בטח אינה תורמת לכיוון הפחתת הריבית. בכלל, האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות המשקית לאחר מבצע שאגת הארי, כך לדברי הבנק המרכזי, אז בשביל מה צריך לעודד את המשק באמצעות הפחתת הריבית אם ישנה התאוששות?
3.
האמת היא כי בנק ישראל תפס סוף סוף שעליו לצאת מהקופסה ולראות נכוחה כי מדיניות הריבית הגבוהה שלו פשוט נכשלה. פשטה רגל. בארה"ב הפחיתו את הריבית מ-5.25%-5.5% בספטמבר 2024 ל-3.5%-3.75% עכשיו; בגוש היורו הפחיתו את הריבית מ-4% ביוני 2024 ל-2% (!); דרום קוריאה, הקרובה ביותר בעולם במבנה המשק שלה לישראל, גילתה גמישות מחשבתית, ומשיא של 3.5% בשנת 2024 הופחתה הריבית ל-2.5%. הקוריאנים הבינו כי ללא הפחתת הריבית המשק ייכנס להאטה של ממש, והפחתת הריבית עשתה שם פלאים.
באוסטרליה הפחיתו את הריבית בפברואר 2025 ל-4.1%, ובאוגוסט אשתקד כבר ירדה הריבית ביבשת הדרומית לשפל של 3.6%. עכשיו אוסטרליה מתחילה דווקא בגל עליות ריבית בשל התפרצות האינפלציה, והחודש היא עלתה ל-4.35%. בכך אוסטרליה מסמנת את הכיוון החדש בעולם - עולם של עליות ריבית או קיפאון, בטח לא הפחתות. גם בארה"ב כבר לא מדובר השנה על עוד הפחתות ריבית באופק, וכך גם באירופה.
כלומר, בזמן שגל הפחתות הריבית בעולם הסתיים ואף נוצרה אפשרות לשינוי כיוון, נזכר בנק ישראל להפחית את הריבית. זה לא מספיק, ובעיקר מאוחר מדי. אולי החלום של בנק ישראל הוא שיהיו עליות ריבית בעולם בשנה הקרובה, וכך פער הריבית בין ישראל לעולם יפחת ויאפשר בשוליים את הפסקת התחזקות השקל.
4.
בנק ישראל הפחית השבוע את הריבית באיחור רב מאוד. הנזקים למשק כבר גלויים לעין, ולא צריך להיות מומחה כדי לראות את הבקיעים העסקיים המתרחבים ומבעבעים מהתעשייה המסורתית, דרך עסקים עצמאיים קטנים ובינוניים ועד להייטק. ייסוף השקל המוגזם, שנובע בעיקר מהאיחור בהפחתת הריבית, הביא לפגיעה קשה בתעשיית ההייטק, מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, שתרם 40% מהצמיחה של הסקטור העסקי בשנים האחרונות.
כבר בסוף ינואר התרעתי פה מהנזקים למשק בשל חוזקו של המטבע הישראלי, והזהרתי כי ישראל נכנסת עמוק ל"מחלה ההולנדית", המאופיינת במטבע חזק מדי לעומת מטבעות העולם. הדברים נפלו על אוזניים ערלות: השקל המשיך להתחזק, מה שכבר הוביל לירידה בגיוסי ההון של חברות ההייטק. חברות נוטשות את ישראל לאירופה הזולה או לארה"ב האטרקטיבית, שם השכר ועלויותיו תחרותיים לישראל.
מספר סיבות הביאו את בנק ישראל להפחית את הריבית: ראשית, הפחד מהמשך הייסוף, שגורם בימים אלה ממש לסגירת מפעלים ופעילות בחברות הייטק. עשרות עובדים פוטרו זה עתה בחברת אינטואיט, המעסיקה כ-500 עובדים בישראל. זום אינפו, חברת המודיעין העסקי האמריקאית, הודיעה בתחילת מאי 2026 במפתיע על סגירה מוחלטת של מרכז הפיתוח שלה ברעננה. המהלך מוביל לפיטוריהם של כ-300 עובדים, מהנדסים, מפתחים ומנהלי מוצר.
הפעילות מועברת בהדרגה למרכזים גלובליים, כחלק מצמצום עלויות חריף בעקבות תחרות בתחום הבינה המלאכותית. גם אשוריון/סולוטו האמריקאית השלימה את המהלך של סגירת מרכז הפיתוח הישראלי שלה, מה שהוביל לפיטורי כ-120 עובדים והעתקת הפעילות לחו"ל.
5.
המשק הישראלי לא יוכל לחכות עד 6 ביולי, עת בנק ישראל יתכנס מחדש לדיון בנושא הריבית. הלחץ במדינה, מדן ועד אילת, מעוסקים זעירים ועד להייטק, יגבר. קול זעקת המשק הישראלי, החזק ביותר בעולם דווקא בשנות המלחמה, יעלה השמיימה. בנק ישראל חייב להתערב בשוק המט"ח כדי למנוע את המשך הייסוף. מדינות מתערבות בזמני שבר כדי למנוע ייסוף עודף. הבנק המרכזי של שוויץ מתערב לעיתים בשוק המט"ח באמצעות רכישת יורו ודולר עת ישנה נהירה לפרנק שווייצרי, שנחשב מקום מבטחים.
נציין כי ארה"ב מעולם לא האשימה או הגדירה רשמית את ישראל כמניפולטורית מט"ח, ובנק ישראל נמנע בשנים האחרונות מהתערבות ישירה בשוק המט"ח בשל החשש מביקורת של משרד האוצר האמריקאי, אשר עוקב מקרוב אחר פעולות מסוג זה אצל שותפות הסחר של ארה"ב, מחשש ליתרון תחרותי לא הוגן בסחר.
בימים אלה, במלחמה הארוכה ביותר של ישראל מאז קום המדינה, צריך להתערב בשוק המט"ח. אל חשש מארה"ב, המניפולטיבית בעצמה. לא רק על הישגי המלחמה תזדקף ישראל, אלא גם על חוזקו של המשק, שנבנה בעמל רב. בשער הדולר והיורו דהיום מתחיל תהליך כרסום ונסיגה, שיגבר ככל שנתקרב למועד הבחירות, וישפיע גם על תוצאות הבחירות עת גל הפיטורין יזעק השמיימה. עורי ישראל, בטרם יהיה מאוחר.
התרעות פיקוד העורף