שוקר המחיה
אלא שמאז הפגישה סמוטריץ' הפסיק להקשיב והפך בעיני עצמו למומחה לענייני כלכלה. עד כדי כך מומחה, שהשבוע התערב במדיניות המוניטרית של הנגיד וקבע שפרופ' אמיר ירון צריך היה להוריד את הריבית ביותר מ־0.25%. הוא מוקף בחבורת יס־מנים – והתשלום עלינו.
חלפו שלוש וחצי שנים ממועד השבעת ממשלת בנימין נתניהו (29 בדצמבר 2022), ויוקר המחיה נדחק לסוף תור סדרי העדיפויות. בדקתי מהן תוצאות ההזנחה לא בסיסמאות והבטחות, אלא במחירי מוצרים ספציפיים המשפיעים על הכיס.
מדד המחירים לצרכן עלה מדצמבר 2022 ועד מאי 2026 ב־11%. הדולר היציג ירד מ־3.53 שקלים בסוף 2022 ל־2.9 שקלים כיום - שחיקה של 18%. פיחות הדולר אמור היה להוזיל לפחות את מחירי היבוא, אבל ההוזלות נותרו בספרי הכלכלה.
רפורמות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" או "הסל של המדינה" של שר הכלכלה ניר ברקת הועילו בשוליים. מחירי המוצרים בכלל, והמיובאים בפרט, זינקו מעבר לעליית המדד - בין השאר בשל העלאת המע"מ מ־17% ל־18%.
ליטר בנזין התייקר ממועד השבעת הממשלה ב־24% ל־8.05 שקל לליטר. כמחצית ממחיר הבנזין היא מיסי בלו ומע"מ. דירת ארבעה חדרים ממוצעת התייקרה ב־22% ל־2.8 מיליון שקל. שכר הדירה לדירת שלושה חדרים במרכז תל אביב המריא ב־25% ל־10,000 שקל לחודש.
דוגמאות נוספות: ליטר חלב 3% ולחם אחיד התייקרו ב־16% ל־7.35 ול־8 שקלים בהתאמה. המחיר לק"ג סוכר סוגת זינק ב־30% ל־6 שקלים, והמחיר לק"ג עגבניות המריא ב־33% ל־10 שקלים לק"ג.
מכה נוספת ניחתה על השכירים והיא שהחל משנת 2025 ועד 2027 הופסקו ההצמדות למדד של מדרגות המס ונקודות הזיכוי למדד, מה ששחק את השכר הריאלי.
זאת קריאת השכמה לאופוזיציה חברתית כמו יש עתיד (או ביחד), ישר! של גדי איזנקוט (בתקווה שיחבור לכחלון) והדמוקרטים. יש להחליף דיסקט בהקדם. למרות המצב הביטחוני, אסור להתעלם מיוקר המחיה, שם ניתן להוכיח במספרים את ממדי כישלון הממשלה.
לקמפיינרים של מפלגות האופוזיציה מומלץ לשלב את ההבטחות של נתניהו מול המציאות בשטח. חשוב שלא ייפלו בספינים של סרטוני פילוג ותעלולי AI שמפזר ראש הממשלה.
רבעון הפלא הבורסאי
עונת הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון תיסגר ביום ראשון הקרוב. המועד האחרון לפרסום (31 במאי) משלים שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, שהחלה ב־28 בפברואר ושמועד סיומה נראה באופק.
הדוחות פורסמו בשעה שהצמיחה במשק ירדה ברבעון הראשון של 2026 ב־0.8%, או ב־3.3% במונחים שנתיים. לא צריך להיות חתן פרס נובל לכלכלה כדי להבין שבימי מתיחות ביטחונית התיאבון לפתיחת הארנק ולקניות רגשיות יורד.
ואכן, חלק מהחברות ספגו הפסדים על רקע המצב. למשל, אל־על הפסידה ברבעון הראשון 67 מיליון דולר בהשוואה לרווח של 96 מיליון דולר ברבעון המקביל. חברת הספנות צים, הנמצאת בעיצומו של הליך מכירה, עברה מרווח של 296 מיליון דולר להפסד של 86 מיליון דולר.
אבל מדובר ביוצאי דופן, ויש יוצאי דופן מהצד השני, שהם החברות הביטחוניות שחגגו כל הדרך אל היירוט. רווחי התעשייה האווירית זינקו ב־34% ל־220 מיליון דולר. השאר סיימו את הרבעון עם רווח נקי, שגדל לעומת 2025.
בענף המזון והמחלבות קבוצת שטראוס הרוויחה 181 מיליון שקל - זינוק של 126% בהשוואה לרבעון בשנה שעברה. ברשתות השיווק רווחי ויקטורי המריאו ב־784% ל־18.6 מיליון שקל. רווחי רשת מקס סטוק זינקו ב־57% לשיא של 50 מיליון שקל.
בענף הקניונים גדלו רווחי מליסרון של ליאורה עופר ב־12% ל־265 מיליון שקל, ורווחי רשת ביג בהתאם. בענף התקשורת, סלקום הרוויחה הרבעון 72 מיליון שקל - גידול של 20% ברווח. באנרגיה הרוויחה דלק 45 מיליון שקל, בהשוואה ל־10 מיליון שקל ברבעון הקודם.
ההפתעה מגיעה דווקא מענף הנדל"ן. בניגוד לציפיות ולמרות ההאטה במכירות, אפריקה מגורים למשל הגדילה את רווחיה ב־8% ל־38 מיליון שקל. הבורסה הגואה מנוצלת להנפקות ראשונות של חברות מענף זה. בשבוע שעבר קבוצות הנדל"ן תדהר, BST ואחרות החלו לחמם מנועים ולפרסם תשקיפים לגיוס מיליארדי שקלים.
ואי אפשר בלי ענף הפיננסים, המהווה את אחד ממנועי התדלוק של שוק המניות. רווחי הבנקים ירדו אומנם על רקע "מס סמוטריץ'", שהשפיע לרעה על הרווחים בכ־850 מיליון שקל, אבל ענף הביטוח ממשיך להגדיל רווחים עם מגדל, שרווחיה גדלו ב־27% ל־322 מיליון שקל.
אך למרות האופטימיות, לא הכל ורוד. יש ענפים כמו רשתות השיווק או תחום הטכנולוגיה, שבהם המכירות יורדות בגלל קשיים בהפנמת מהפכת ה־AI.
השיפור ברווחים מחייב לתהות מה קורה כאן. איך ייתכן שלמרות הסביבה העסקית הלא מנחמת והריבית הגבוהה, חברות עדיין מציגות ביצועים כאלה? איך ייתכן שבשעה שבקריית שמונה לא נושמים, חג השבועות הפך אצלם לחג ה"אין ביקורים", ואנשים מבלים במקלטים - עדיין יש מצב רוח להשקעות, והמונח "טיפים להשקעה במניות" חוזר ללקסיקון נהגי המוניות.
ההסבר העיקרי שלי הוא הבום העל־קולי שחוותה הבורסה לניירות ערך בשנתיים האחרונות. העליות הן מקור לא אכזב לרווחים, לא רק בחברות הפיננסיות, אלא גם בחברות התעשייה והשירותים – המזרימות את עודפי המזומנים לשוק.
שוק המניות בישראל בוער בגלל עודפי הכספים של גופי החיסכון המוסדיים, הבום בתעשיות הביטחוניות והעוצמה האנרגטית של המשק הישראלי בכלל ושוק האנרגיות המתחדשות בפרט.
חוץ מאפקט הבורסה, הרווחיות משתפרת בזכות היעילות החריגה של העובדים וצוותי ההנהלה. זה ניכר בחריצות, בשעות העבודה החריגות, ביצירתיות ובתחרות. תוכניות התייעלות מיושמות במערכת הבנקאית, אבל גם בחברות ההשקעה.
המוח היהודי מתבטא גם בהכנסת טכנולוגיות מודרניות ומנועי צמיחה המייצרים עוד רווחים. ההשקעה בחוות שרתים הפכה למושג נגיש יותר מחוות הבוקרים מסרטי המערב הפרוע.
וזה לא רק חברות טכנולוגיה או חברות תשתית. הקדמה מגיעה גם לרשתות הקמעונאיות, שהתמקדו עד היום בהקמת מרלו"גים, ובקופות ועגלות קניות אלקטרוניות המקצרות תורים וחוסכות בכוח אדם. התחנה הבאה שלהם תהיה חוות שרתים והטמעת טכנולוגיות AI.
בשעה שבמדינות באירופה חושבים כיצד לבלות את חופשת הבטן־גב השנתית או לצאת למשט לעזה מרוב שעמום, בישראל חושבים איך להישאר ערניים אחרי שהגב נתפס בשל עומס העבודה בשעות הקטנות של הלילה, כשבתוך כך המציאות הביטחונית מכבידה על ניהול העסק.
ועדיין באוויר מרחפים סימני דאגה כמו החששות מבריחת מוחות, לא רק בענף ההייטק אלא גם בענפים עתירי הכשרה מקצועית כמו רפואה וטכנולוגיה. על כל אלה מחפה בצורה מדהימה תופעת "הישראליות" והערבות ההדדית, שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם.
התרעות פיקוד העורף