הדולר האמריקאי ממשיך לצלול מול השקל וכעת נראה שהמגמה הופכת למיני היסטריה. מאז ירד הדולר מתחת ל-3 שקלים הוא ממשיך לרדת בקצב מסחרר והיום כבר נסחר לפרק זמן קצר ב-2.79 שקלים, וכאשר כעת (שישי, 13:18) הוא נסחר ברמה של 2.80 שקלים.
לצד זאת, אחד הכוחות המרכזיים שממשיכים לתמוך בשקל מגיע דווקא מהחסכונות של הציבור. הגופים המוסדיים, שמנהלים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, מחזיקים חלק משמעותי מתיקי ההשקעות שלהם בחו"ל. כאשר שוקי המניות בארצות הברית עולים, שווי הנכסים הדולריים שלהם גדל - וכדי לשמור על איזון בחשיפה המטבעית, הם מוכרים דולרים ורוכשים שקלים. כך נוצר מנגנון כמעט אוטומטי שמזרים ביקושים לשקל דווקא בתקופות שבהן וול סטריט מתחזקת.
עוד הוסיף מעוז וכתב בטור כי הנגיד פרופ' אמיר ירון אמר השבוע במכללה למנהל בראשל"צ כי השקל אינו חזק כפי שנדמה, וכי יש לבחון את הייסוף הריאלי, המנכה את פערי האינפלציה לארצות הסחר של ישראל ומייצג את כוח הקנייה האמיתי. אז בדקנו. השקל התחזק ריאלית בשנה שעד חודש אפריל השנה ב-14.4%, מזה 4.7% בשליש הראשון של השנה, מאז הפחתת הריבית הקודמת. מאז ספטמבר 2023, טרם המלחמה, התחזק השקל ריאלית בשיעור של 16.7%! האין זו התחזקות אדירה ההורסת את המשק הישראלי? מאז תחילת המילניום הנוכחי לא היה השקל כל כך חזק ריאלית.
מספר סיבות הביאו את בנק ישראל להפחית את הריבית: ראשית, הפחד מהמשך הייסוף, שגורם בימים אלה ממש לסגירת מפעלים ופעילות בחברות הייטק. עשרות עובדים פוטרו זה עתה בחברת אינטואיט, המעסיקה כ-500 עובדים בישראל. זום אינפו, חברת המודיעין העסקי האמריקאית, הודיעה בתחילת מאי 2026 במפתיע על סגירה מוחלטת של מרכז הפיתוח שלה ברעננה. המהלך מוביל לפיטוריהם של כ-300 עובדים, מהנדסים, מפתחים ומנהלי מוצר.
התרעות פיקוד העורף