אחת הסיבות המרכזיות להתחזקות השקל היא עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. לפי המסמך, מאז 2004 קיים עודף בחשבון השוטף, ובשנת 2025 הוא עמד על 8.9 מיליארד דולר, לאחר עודף של 15.8 מיליארד דולר בשנת 2024. המשמעות היא שסך התקבולים הנכנסים לישראל מחו"ל גבוה מסך התשלומים היוצאים ממנה - נתון שתומך בביקוש לשקל.
לשקל חזק יש השפעות מעורבות על המשק. מצד אחד, הוא עשוי להוזיל יבוא של מוצרים, חומרי גלם ושירותים, ובכך לסייע בהפחתת יוקר המחיה. מצד שני, הוא פוגע ברווחיות של יצואנים, שמקבלים חלק גדול מהכנסותיהם במטבע חוץ, אך משלמים חלק ניכר מהוצאותיהם - ובראשן שכר עבודה - בשקלים. הפגיעה בולטת במיוחד בקרב חברות שעסקאותיהן נקובות בדולרים ושמרכיב ההוצאות המקומיות שלהן גבוה.
כשליש מהחברות דיווחו על ירידה של יותר מ-20% ברווחיות
במסמך ניתן דגש מיוחד לענף ההייטק, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. לפי הנתונים, באפריל 2026 הועסקו בענף ההייטק 11.7% מהשכירים במשק, וכ-57% מהיצוא של ישראל מיוחס לענף. לצד זאת, במרכז המחקר מציינים כי התחזקות השקל מייקרת את עלות העסקת העובד הישראלי עבור חברות שמכניסות בדולרים, ועלולה לפגוע בכושר התחרות וברווחיות שלהן.
לפי סקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב 470 חברות, כשליש מהחברות דיווחו על ירידה של יותר מ-20% ברווחיות בעקבות היחלשות הדולר מול השקל, ועוד 21% דיווחו על ירידה של 10% עד 20% ברווחיות. מנגד, כרבע מהחברות דיווחו כי לא חל שינוי משמעותי ברווחיותן או כי הרווחיות אף עלתה. עוד עולה מהסקר כי 36% מהחברות דיווחו על עצירת גיוסי עובדים חדשים, ו-25% דיווחו על צמצום או פיטורי כוח אדם.
הנשק המיידי של בנק ישראל: הר המט"ח והורדת הריבית
במרכז המחקר מציגים כמה כלי מדיניות אפשריים להתמודדות עם התחזקות השקל. בטווח הקצר, הכלים המרכזיים הם רכישת מט"ח על ידי בנק ישראל והפחתת ריבית - צעדים שמשפיעים ישירות על שער החליפין, אך לרוב השפעתם מוגבלת בזמן. לפי המסמך, נכון לסוף מאי 2026 עמדו יתרות המט"ח של בנק ישראל על כ-238.7 מיליארד דולר, כ-37% מהתוצר, ובמהלך מאי רכש בנק ישראל כ-800 מיליון דולר במטרה לשמור על פעילות סדירה של השווקים.
כלי נוסף הוא הריבית. במסמך מצוין כי ריבית גבוהה בישראל ביחס למדינות אחרות עשויה למשוך השקעות פיננסיות ולחזק את השקל. מנגד, הפחתת ריבית מצמצמת את פערי הריביות ועלולה להפחית את הכדאיות של השקעות פיננסיות בשקלים. בנק ישראל הוריד את הריבית במאי ל-3.75%, בפעם השלישית מאז נובמבר 2025, על רקע התכנסות ציפיות האינפלציה ליעד.
לצד הכלים המיידיים, המסמך מדגיש גם צעדים ארוכי טווח שנועדו לטפל בסיבות המבניות להתחזקות השקל ולא רק בתוצאותיה. בין הצעדים האלה: השקעה בהכשרות מקצועיות ובהון אנושי, שיפור תשתיות ציבוריות, הפחתת בירוקרטיה, הגדלת התחרותיות ופתיחת המשק ליבוא. לפי הסקירה, צעדים אלה אינם צפויים להשפיע מיד על שער החליפין, אך הם עשויים לשפר את הפריון ואת כושר התחרות של המשק הישראלי לאורך זמן.
בשורה התחתונה, התחזקות השקל משקפת במידה רבה את חוזקה היחסי של הכלכלה הישראלית, אך היא גם מציבה אתגר משמעותי בפני היצואנים, התעשייה וענף ההייטק. לכן, לפי המסמך, ההתמודדות עמה אינה יכולה להישען רק על צעדים נקודתיים של בנק ישראל, אלא דורשת גם מדיניות ממשלתית רחבה יותר לשיפור התחרותיות והפריון במשק.
התרעות פיקוד העורף