עוד אמר: "מאז החלטת הריבית האחרונה נרשמו התפתחויות משמעותיות בסביבה הגאופוליטית, אשר השפיעו על השווקים המקומיים והגלובליים. מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן הוביל לירידה במחירי האנרגיה ולהתמתנות במתיחות הגאופוליטית הגלובלית. אולם, רמת אי הוודאות עודנה גבוהה. במקביל, נחתם מזכר הבנות בין ממשלות ישראל ולבנון אך המתיחות בגזרה הצפונית נמשכת, והשלכותיה ממשיכות לבוא לידי ביטוי בפעילות הכלכלית".
הנגיד דיבר על השיקולים העיקריים שעמדו לנגד עיני הבנק בהחלטה ועל ההתפתחויות הכלכליות המרכזיות בארץ ובעולם: "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה בחודשים אפריל ומאי על 1.9%, במרכז טווח היעד. על פי תחזיות החזאים היא צפויה לרדת בחודשים הקרובים, ולהימצא שנה קדימה בסביבת מרכז היעד. בהסתכלות קדימה, קיימים מספר גורמים שיכולים להשפיע בכיוונים מנוגדים על התפתחות האינפלציה.
"סביבת האינפלציה תושפע במידה רבה מההתפתחויות הגאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, מפרמיית הסיכון ושע"ח, מהתפתחות הביקושים לצד מגבלות ההיצע, וכן מההתפתחויות הפיסקליות. בנקודת הזמן הנוכחית, קיים אי-ודאות לגבי עצמת השפעתם של הגורמים הללו בטווחי הזמן השונים".
עוד אמר: "הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש בהדרגה על רקע אי הוודאות המקומית והגלובלית. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצויים מעט מעל קו המגמה ארוכת הטווח. במאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מאי חלה עליה לאחר הירידה החדה בעקבות מבצע "שאגת הארי", אולם הוא טרם שב לרמתו ערב המבצע. גיוסי ההון במגזר ההייטק ברביע השני של השנה עומדים על כ-4 מיליארדי דולרים, רמה הדומה לרבעון הראשון של השנה, אך נמוכה מזו של שני הרבעונים האחרונים של 2025".
על השכר בשוק העבודה אמר: "השכר עולה בקצב מהיר ומשקף שוק עבודה הדוק. קצב עליית השכר במשק בחודשים מרץ-מאי עמד על 6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה בשכר משקפת בין היתר עליות בשכר המינימום ועליות בשכר במגזר הציבורי. קצב עליית השכר במגזר העסקי עלה בחודשים פברואר-אפריל ועמד על 6.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, הנתונים עדיין מושפעים משינויים בהרכב העובדים בהשפעת מבצע 'שאגת הארי'".
לאחר מכן דיבר על השוק הפיננסי: "בשווקים הפיננסיים, מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת, השקל פוחת בשיעור של 3.1% מול הדולר, ובשיעור של 1.5% מול האירו, זאת תוך תנודתיות במהלך התקופה ולאחר שתוסף באופן ניכר בתחילתה. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שנמדדת ע"י מרווחי ה-CDS הוסיפה לשהות ברמה הקרובה לרמתה טרם השבעה באוקטובר. מדדי המניות המקומיים ירדו בתקופה הנסקרת ובלטו לרעה בהשוואה לעולם, וזאת לאחר ביצועים עודפים בשנתיים האחרונות".
הנגיד הסביר כיצד הצעדים של בנק ישראל אמורים לסייע לחברות בארץ: "כפי שבא לידי ביטוי במדד המחירים הסחירים, לייסוף יש גם השפעה ממתנת על האינפלציה דרך התמסורת למחירי המוצרים המיובאים. כדי לחזק את התמסורת, והשפעתה על יוקר המחיה, יש להגביר את רמת התחרות בשוק הקמעונאי והסיטונאי. עם זאת, הייסוף החד של השקל בתקופה האחרונה מציב אתגרים משמעותיים לענפי הייצוא וההייטק, המהווים מנועי צמיחה מרכזיים של המשק הישראלי.
הנגיד הדגיש: "חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המאקרו-כלכלית. הנחת העבודה בבסיס התחזית היא כי לא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית. כמו כן, התחזית מניחה כי עצימות הלחימה בלבנון תפחת באופן שיתרום להקלה מסוימת במגבלות ההיצע במשק. בנוסף, התחזית מניחה שמחירי האנרגיה בעולם יישארו בסביבה הנמוכה שאליה ירדו בעקבות ההסכם".
הנגיד דיבר גם על תחזית הצמיחה: "על פי הערכת החטיבה בתרחיש זה, התוצר צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026, מעט גבוה בהשוואה לתחזית מרץ. בשנת 2027 צפוי התוצר לצמוח ב-5.5%. שיעור האינפלציה במהלך השנים 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.8%. התחזית מניחה כי תקציב הביטחון יוגדל ב-15 מיליארד ש"ח, בעיקר על בסיס הרזרבות בהיקף של כ-13 מיליארד ש"ח שהוקצו בתקציב. תחת הנחה זו, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-4.9 אחוזי תוצר בשנת 2026 וב-4.2% בשנת 2027. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-69 אחוזים בסוף 2026 ובסוף 2027. החטיבה צופה כי בעוד כשנה הריבית תעמוד על 3%".
עוד אמר בנוגע לתחזית: "התחזית מאופיינת באי-ודאות גבוהה בנוגע להתפתחויות הגאופוליטיות באזור והשפעותיהן על הכלכלה. בממשלה נבחנת האפשרות להגדיל בהמשך השנה את תקציב הביטחון לשנת 2026 בהיקף של עד 25 מיליארדי ש"ח נוספים, כך שהתקציב יעמוד על 183 מיליארדי שקלים. ככל שהדבר יתממש הגירעון צפוי להיות גבוה מהחזוי ולעמוד על כ-5.5 אחוזי תוצר, והאינפלציה לשנה קדימה תהיה גבוהה יותר מזו החזויה בכ-0.3 אחוזים, בהתאם להרכב ההוצאה והשפעתו על מגבלת ההיצע במשק".
הנגיד סיכם את דבריו: "אנו עדיין נמצאים בסביבה של אי-ודאות גאופוליטי ופיסקלי גבוה ומנעד התרחישים נותר רחב. ההתפתחויות מאז החלטת הריבית הקודמת תומכות בהתמתנות מסוימת בסביבת האינפלציה ובהמשך התאוששות הפעילות הכלכלית. כפי שכבר התבטאתי, ככל שציפיות האינפלציה יורדות, ובוודאי אם יתקרבו לגבול התחתון של היעד, הדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, ובקצבים מהירים יותר".
התרעות פיקוד העורף