סוף סוף, אנחת רווחה קולקטיבית מילאה היום את המדינה. החלטת נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.25% היא בדיוק זריקת המרץ שמשקי הבית ונוטלי המשכנתאות המיוסרים היו צריכים. הנגיד עשה את המעשה המצופה והנכון, וזוהי ללא ספק הסיבה הראשית והמרכזית שעמדה לנגד עיניו: להקל על הכיס של כולנו ולתת למשק אוויר לנשימה.
הציבור חוגג את הוזלת הכסף, וממילא התחושה האינסטינקטיבית היא שאם הלווים משלמים פחות, אז המערכת הבנקאית עומדת לספוג מכה אנושה ברווחיה. אבל רגע לפני שאתם ממהרים להסיק מסקנות חפוזות, כדאי שנעצור ונחשוב מסדר שני.
לא רק המכה הראשונה
כדי להבין איך הגלגלים האלו מסתובבים באמת, דמיינו שולחן ביליארד מקצועי. חשיבה פשטנית, או מה שהמשקיע האגדי הווארד מרקס מכנה "חשיבה מסדר ראשון", מסתכלת רק על המכה של המקל בכדור הלבן. המקל פגע, הכדור זז, הריבית ירדה, הבנק מרוויח פחות על ההלוואות. זהו, נגמר הסיפור.
אבל מי שמכיר את חוקי המשחק האמיתיים יודע שהשוק פועל אחרת לגמרי. המכה הראשונה פוגעת בכדור אחד, שפוגע בשני, שדוחף את השלישי, ויוצר תגובת שרשרת שלמה שרק בסופה הכדור הנכון נכנס לכיס של המשקיע הפיקח.
הנקודה הראשית שאנחנו חייבים להבין היא שהורדת הריבית הנוכחית לא משנה את דעתי לגבי רווחי הבנקים, אלא בעיקר משנה את תפיסתנו בקשר לבנקים. למה? משום שתמונת המצב הנוכחית והעתידית בקשר לפעילותם ורווחיהם של הבנקים מורכבת בהרבה מההיגיון הליניארי הצר של "ריבית יורדת שווה פחות כסף לבנק".
שחיקת מרווחים מול גידול באשראי
הורדת הריבית האחרונה לא צפויה לשנות סדרי עולם. כעת, כל מה שנדרש מאיתנו כמשקיעים הוא לעקוב בעין פקוחה אחר נתוני המשק ולראות איזה כוח יתברר כמשמעותי ודומיננטי יותר במשוואה: שחיקת מרווחי הריבית, או שמא עלייה בפעילות האשראי.
מצד אחד של המתרס, אין ספק שנתוני האינפלציה האחרונים, המעידים על רגיעה מסוימת בגובהה, עשויים גם הם לשחוק במידת מה את הכנסות הבנקים. בנוסף, כשהריבית יורדת, המרווח הפיננסי שבין הריבית שהבנק גובה על הלוואות לבין זו שהוא משלם לנו על הפיקדונות נוטה להצטמצם, וזהו כוח שפועל לרעתם.
אבל מנגד, אל תשכחו את הצד השני של המטבע. ככלל, הפעילות המשקית משפיעה גם היא באופן ישיר ועמוק על פעילות הבנקים, והורדת הריבית הנוכחית עשויה להוות איתות חיובי וחשוב בקשר להאצת קצב הפעילות במשק כולו.
כשהריבית יורדת והכסף הופך נגיש וזול יותר, גלגלי הכלכלה מתחילים להסתובב במהירות מוגברת. חברות חוזרות לגייס אשראי כדי להתרחב, יזמים מעזים לקחת סיכונים, והציבור הרחב חוזר לבקש מימון ומשכנתאות חדשות.
אותה רגיעה באינפלציה שציינו אמנם שוחקת הכנסות בטווח הקצר, אולם מנגד היא עשויה לסייע בצמיחה עקבית ויציבה של הפעילות הכלכלית הכוללת, וכך לתמוך בטווח הארוך בפעילות הבנקים ולפצות בגדול על השחיקה במרווחים. "מר שוק" מבין את הדינמיקה הזו מצוין.
הבנקים מגיעים מוכנים
מעבר לכך, חשוב לזכור שהבנקים לא מגיעים לאירוע הזה כשהם פגיעים או מופתעים. אחרי שבשנים האחרונות הבנקים הגדולים נקטו בצעדי התייעלות דרמטיים, עמוקים וכואבים, שכללו מעבר מסיבי לדיגיטל וצמצום עלויות מבניות, הם מגיעים לנקודת הזמן הנוכחית עם כרית ביטחון עבה ויציבה במיוחד.
כרית ביטחון זו תסייע להם להתמודד בצורה מיטבית עם שינויים אפשריים בסביבת הפעילות, מבלי שהדבר יזעזע את יציבותם או ימחוק את רווחיותם האיתנה.
אז מה עושים עכשיו?
אז מה השורה התחתונה ומה עושים עכשיו בתכל'ס? אל תתפתו להנחות פשטניות שלפיהן הטבה עם משקי הבית פירושה בהכרח פגיעה קשה במערכת הפיננסית.
הורדת הריבית היא בשורה מעולה למשקי הבית, אך עבור המשקיע הפיקח היא בעיקר תזכורת לכך שבשוק ההון, מי שמסתפק בקריאת הכותרות של היום ומפעיל חשיבה ליניארית, מפספס את ההזדמנויות של מחר.
אופטימיות זהירה, הבנת מורכבות המערכת ומעקב צמוד אחר נתוני האמת - זה מה שיבטיח שהכסף שלכם ימשיך לעבוד בשבילכם, גם כשהרוחות הכלכליות משנות כיוון.
התרעות פיקוד העורף