נתוני רשות המסים לחודש יוני 2026 מחזקים את התמונה הזו. בחודש יוני נרשם יבוא של 36,428 כלי רכב פרטיים, לעומת 14,581 ביוני 2025 - זינוק חד של 149.8%. גם יבוא כלי הרכב המסחריים עלה בחדות והסתכם ב-1,256 כלי רכב, לעומת 457 בלבד ביוני אשתקד - עלייה של 174.8%.
ברשות המסים מסבירים את העלייה החריגה בשני גורמים מרכזיים: יבוא נמוך במיוחד ביוני 2025 בעקבות מלחמת "עם כלביא", ומנגד יבוא גבוה ביוני 2026, בין היתר בשל שער חליפין נמוך של הדולר. במילים אחרות, חלק מהזינוק נובע מבסיס השוואה נמוך במיוחד, אך גם מהתנאים הכלכליים שאפשרו ליבואנים להגדיל את היקפי היבוא.
גם במבט חצי-שנתי ניכרת עלייה משמעותית. בתקופה ינואר–יוני 2026 הסתכם יבוא כלי הרכב ב-152,700 כלי רכב, לעומת 98,630 בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 54.8%. לפי רשות המסים, העלייה מוסברת בין היתר ביבוא גבוה יחסית בחודשים ינואר–מרץ 2026 בעקבות שער דולר נמוך. מנגד, היבוא הנמוך במחצית הראשונה של 2025 הושפע מהקדמת יבוא מסיבית בדצמבר 2024, ערב העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי ועדכון נוסחת המיסוי הירוק. גם בדצמבר 2025 נרשמה הקדמת יבוא ערב העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי, אך בהיקפים קטנים יותר.
נתוני המגמה של רשות המסים מצביעים על עלייה ביבוא כלי רכב נוסעים ממחצית השנייה של 2025. המשמעות היא שלא מדובר רק בתיקון נקודתי של חודש אחד, אלא במגמה רחבה יותר של התרחבות היבוא.
הסיניים מזנקים, החשמליות מאבדות חלק מהתנופה
הנתונים על שוק הרכב בינואר עד מאי 2026 מציגים תמונה מורכבת עוד יותר. מצד אחד, השוק הכולל כמעט לא זז. מתחילת השנה נמסרו כ-143,983 כלי רכב חדשים, לעומת כ-142,641 בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה מתונה של כ-1%.
במבט שטחי אפשר לומר שהשוק יציב, אבל מתחת ליציבות הזו מתרחשת טלטלה עמוקה: מותגים משנים מיקום, ותיקים נחלשים, סיניים מזנקים, החשמליות מאבדות חלק מהתנופה, ההיברידיות והפלאג-אין מתחזקות, והצרכן הישראלי כבר אינו מתנהג כמו לקוח שבוי של מותג ותיק. גם נתוני מאי מצביעים על חודש חזק יחסית: במאי לבדו נמסרו 29,456 כלי רכב חדשים, גידול של 13.4% לעומת מאי 2025.
שלוש היבואניות הגדולות שולטות יחד בכ-54.7% מהשוק
מעבר למותגים, גם מפת היבואנים מספרת את אותו סיפור. כלמוביל חזרה למקום הראשון עם 36,796 מסירות ונתח שוק של 25.6%, אך לא רק בזכות המותג הוותיק שלה. יונדאי, שכלמוביל מייבאת, איבדה כ-24% מהמסירות, אולם הזינוק של ג'אקו, שגם היא תחת כלמוביל, החזיר את היבואנית לצמרת.
זהו אותו מהלך צרכני בדיוק - מעבר מנאמנות למותג ותיק אל בחירה במותג חדש ומשתלם - רק שהפעם הוא נמדד ברמת היבואן. במקום השני מזנקת קרסו מוטורס עם 21,701 מסירות ונתח שוק של 15.1%, אחרי שלפני שלוש שנים החזיקה בכ-4% בלבד. הקפיצה הזו מיוחסת בעיקר להימור מוקדם על השוק הסיני. יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, נדחקה למקום השלישי עם 20,098 מסירות ו-14%, כשדווקא המותגים הסיניים שהוסיפה, ג'ילי וזיקר, נחלשו השנה. צ'מפיון מוטורס וטלקאר משלימות את חמש הגדולות.
הנתון הצרכני החשוב כאן הוא הריכוזיות. שלוש היבואניות הגדולות שולטות יחד בכ-54.7% מהשוק, וחמש הגדולות מחזיקות כבר בכ-75% מכלל המסירות. כלומר, מספר קטן של שחקנים קובע במידה רבה את ההיצע, את מחירוני ההשקה ואת קצב הכניסה של מותגים חדשים.
ריכוזיות כזו היא חלק מההסבר לכך שיבואן יכול להחזיק מחיר מחירון גבוה לאורך זמן, ולהעדיף לשחרר מלאי בערוצים עקיפים - מבצעים, מימון, הטבות ומסלולי אפס קילומטר - במקום להכריז על הורדת מחיר רשמית. בדיוק כפי שריכוזיות ברשתות הקמעונאות משפיעה על המדף במרכול, ריכוזיות היבואנים משפיעה על המחיר שהצרכן רואה באולם התצוגה.
הטבלה אינה רק רשימת מנצחים ומפסידים. היא מציגה מעבר של השוק ממודל של "מותג בטוח" למודל של "עסקה משתלמת". במשך שנים הקונה הישראלי היה מוכן לשלם פרמיה על יפניות וקוריאניות בזכות אמינות, סחירות ושקט נפשי. בשנת 2026 הוא עדיין רוצה שקט נפשי, אבל בוחן אותו מחדש: האם רכב סיני מאובזר יותר, עם מערכות בטיחות, אחריות ארוכה, עיצוב מרשים ומימון נוח, אינו נותן לו תמורה גבוהה יותר? ברגע שהצרכן שואל את השאלה הזו, נאמנות המותג כבר אינה מובטחת.
גידול של כ-300% במכוניות פלאג-אין היברידיות
לפי הנתונים, בינואר עד מרץ 2026 נמסרו כ-21,368 מכוניות פלאג-אין היברידיות, כ-22.4% מכלל המסירות - גידול של כ-300% לעומת 2025.
המשמעות הצרכנית ברורה: הישראלי לא בהכרח ויתר על החשמל, אבל הוא חושש מהתחייבות מלאה אליו. חשמלית מלאה דורשת תשתית טעינה, התאמה לאורח חיים, ביטחון בטווח הנסיעה, הערכת שווי עתידי ויכולת להתמודד עם אי-ודאות רגולטורית ומיסויית. ההיברידי והפלאג-אין מציעים פתרון ביניים: תחושת חדשנות וחיסכון בלי חרדת טווח מלאה. עבור חברות ליסינג וציי רכב זהו גם פתרון נוח יותר: פחות תלות בתשתית טעינה לעובדים, פחות שאלות על שימוש יומיומי, ויכולת להציג רכב "ירוק" או חסכוני בלי להיכנס לכל הסיכונים של חשמל מלא.
כאן נכנס הנושא המסחרי, שאסור להתעלם ממנו. נתוני מסירות אינם בהכרח נתוני רכישה של צרכן פרטי. רכב שנמסר יכול להגיע לחברת ליסינג, לחברת השכרה, למעסיק, לעסק, לגוף מוסדי, לעסקת אפס קילומטר או למסלול שבו הוא נרשם על שם גורם מסחרי לפני שיגיע לצרכן. לציי רכב, למעסיקים ולחברות הליסינג משקל מהותי בשוק הרכב החדש בישראל, ולכן כאשר רואים מסירות גבוהות - אין להסיק אוטומטית שמשקי הבית רכשו יותר מכוניות באופן ישיר.
וזו בדיוק הסיבה שרכבים חדשים "הגיעו לסופרמרקט". הסופרמרקט אינו הופך באמת ליבואן רכב, אבל הרכב הופך למוצר צריכה שמחפש מדף חדש. כאשר השוק מחזיק מלאים, כאשר חלק מהצרכנים דוחים רכישה, כאשר המחיר הרשמי מתקשה לרדת וכאשר היבואנים אינם רוצים לפגוע במחירון, נוצרים ערוצי מכירה עקיפים: מועדוני צרכנות, מבצעים נקודתיים, אפס קילומטר, הנחות מאחורי הקלעים, מימון מסובסד, טרייד-אין משופר ושיתופי פעולה עם רשתות חזקות. מבחינת הצרכן זה נראה כמו הזדמנות. מבחינת השוק, זו לעיתים דרך אלגנטית לשחרר מלאי בלי להכריז על הורדת מחיר רשמית.
נקודת הדולר
גם עסקאות אפס קילומטר הפכו לחלק מהסיפור. בשוק אפשר למצוא דגמי אפס קילומטר משנות רישוי קודמות, לעיתים בהנחות של עשרות אלפי שקלים, כאשר הקונה מקבל רכב חדש בפועל אך מאבד "יד" ברישיון וסופג לעיתים ירידת ערך בשל שנת מודל ישנה יותר. זהו נתון צרכני חשוב, משום שהוא ממחיש את הפער בין מחיר המחירון למחיר העסקה בפועל.
כאן חשוב להכניס את נקודת הדולר. לכאורה, התחזקות השקל או ירידת הדולר היו אמורות להוזיל רכבים מיובאים. בפועל, ההשפעה אינה מיידית ואינה בהכרח מתגלגלת לצרכן. בענף הרכב קיימים מלאים שנרכשו חודשים קודם, עסקאות יבוא, שערי גידור, מס קנייה, מע"מ, עלויות מימון, אחסנה, שחרור, הובלה, התאמות מקומיות, אבזור, רישוי ומדיניות מחיר של היבואן.
הטענה המדויקת אינה שהדולר אינו משפיע, אלא שהשפעתו אינה מופיעה בהכרח במחיר הרשמי לצרכן, בעיקר כאשר היבואן מחזיק מלאי שנרכש בתנאים קודמים. ההשפעה יכולה להופיע בצורה עקיפה: מימון נוח יותר, הנחות שקטות, הטבות אבזור, טרייד-אין גבוה יותר או מבצעים נקודתיים.
במובן הזה, שוק הרכב הישראלי מזכיר יותר ויותר את שוק מוצרי הצריכה. מחיר המחירון הוא רק נקודת פתיחה, והמחיר האמיתי נקבע במפגש בין מלאי, כוח מיקוח, ערוץ מכירה, תחרות, מימון ותזמון. בדיוק כפי שבסופרמרקט הצרכן כבר למד שלא כל מבצע הוא באמת מבצע, גם בענף הרכב הוא נדרש לשאול מה עומד מאחורי ההצעה: האם מדובר בהנחה אמיתית? האם שנת הדגם פוגעת בערך העתידי? האם הרכב כבר נרשם? האם יש מלאי גדול שהיבואן מנסה לשחרר? ומה תהיה הסחירות בעוד שלוש או ארבע שנים?
התרעות פיקוד העורף