מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם הבוקר (חמישי) דוח ובו נתונים המראים כי שירות המילואים המורחב מאז 7 באוקטובר צפוי לפגוע בשכר, בתעסוקה ובהשכלה הגבוהה של משרתי מילואים ובני משפחותיהם. הפרסום מציג את מאפייני אוכלוסיית המילואימניקים ומראה כי הם עלולים להימצא בעמדת נחיתות יחסית בשנים הקרובות.
במרכז טאוב מספרים: "עורכי המחקר אורי אוברמן ומיכאל דבאוי, המשרתים במילואים בעצמם, וד"ר שרית סילברמן, אשת מילואימניק, מפרסמים את הנתונים האלה מתוך שליחות אישית ומקצועית, על מנת להעלות למודעות את ההשלכות ארוכות הטווח של שירות מילואים ממושך על אוכלוסיית המשרתים ובני משפחותיהם".
הנתונים מראים כי במהלך שנת 2024 ירד התשלום הממוצע ליום מילואים (סך התגמולים חלקי סך ימי המילואים) בכ-30%, נתון המעיד על שינוי בהרכב האוכלוסייה המגויסת או על פגיעה בשכר ובתעסוקה של המשרתים בזמן אמת. בטווח הארוך, השירות הממושך עלול להוביל לפגיעה מתמשכת בשכר, שמתעצמת ככל שהשירות מתארך. לפי האומדן השמרני ביותר, מילואימניק ממוצע (ששירת לפחות 233 ימים) צפוי לאבד כמעט 5% משכרו ואילו אצל משרתי מילואים שהם אבות לילדים ששירתו 290–320 ימים – יותר מ-100 אלף איש – הפגיעה בשכר צפויה לעמוד על כ-6% לפחות. לפי אומדנים פחות שמרניים הפגיעה בשכר עשויה להגיע אף לכ-20%.
מבחינת השכלה גבוהה, בשנת תשפ"ה שירתו במילואים כ-70 אלף סטודנטים. באותה שנה, בקרב יהודים ואחרים – הקבוצה הנושאת בעיקר הנטל – צנח שיעור הסטודנטים לתואר ראשון לנקודת השפל הנמוכה ביותר מאז 2018/19. ירידה זו בולטת במיוחד בגילי השיא של רכישת תואר ראשון (נשים בנות 22–24 וגברים בני 25–29), ועשויה לנבוע מנשירה מהלימודים או מצמצום הרישום ללימודים של סטודנטים חדשים, וזאת למרות מתווי ההתאמות והתמיכה.
הפרסום מציג פער עמוק במשך השירות בין המרכז לפריפריה: בעוד במחוזות המרכז ותל אביב היקפי הגיוס גמישים ומשתנים בהתאם לעוצמת הלחימה ולצורכי הצבא, הרי באזור יהודה ושומרון ובנפות גבול הצפון (גולן, צפת ועכו) היקף הגיוס אינו מושפע מהמגמות הארציות ונותר יציב לאורך זמן. "ספציפית, תושבי יישובי הספר במחוזות ובנפות הללו חווים שחיקה בלתי פוסקת ומגויסים ברצף ללא קשר למגמות הלחימה הכלליות, ככל הנראה בשל הדרישות התובעניות של הגנת היישובים ופעילותן האינטנסיבית של כיתות הכוננות" אומרים החוקרים.
מעבר להשלכות על משרתי המילואים עצמם, לשירות מילואים של הורה עשויות להיות השפעות רגשיות על ילדיו, כפי שנמצא במחקרים קודמים של מרכז טאוב. לבסוף, החוקרים מדגישים כי להיעדרות ממושכת של קבוצה גדולה כל כך משוק העבודה ומהמערכת האקדמית עלולות להיות השלכות גם בהיבט הלאומי, שכן היא צפויה לפגוע בהון האנושי של המשק הישראלי בטווח הארוך.
מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר ששירת במילואים מעל 400 ימים מאז 7 באוקטובר, מוסיף: המחקר משקף את המציאות של הנטל הבלתי מידתי והאופציות המתמעטות של צעירים בשוק העבודה. הוא מאשש את ההשפעה השלילית של שירות המילואים המורחב על הלימודים האקדמיים והמשפחה, ומרמז על פגיעה משמעותית בתעסוקה ובקריירה בהמשך החיים. גם בחוויה האישית שלי בתור מ"פ במילואים, אני רואה סביבי דור שלם של מילואימניקים צעירים שחיים מסבב לסבב ותקועים במצב של המתנה אין-סופית שאינה מאפשרת להם להתחיל את "החיים האמיתיים".
התרעות פיקוד העורף