למה זה חשוב כל כך?

פיתוח נוסף של מאגרים - אינו מובטח. מימון הפיתוח קשור במימוש חוזי יצוא שאין כל ודאות שייחתמו ושיקוימו. מרבית הגז המיוצא מיועד למצרים, שמשטרה רחוק מלהיות יציב, ושיתוף הפעולה שלה עם ישראל נתון תחת איום מתמיד. עם ירדן, לקוחה קטנה יחסית, יש הסכם חתום. חברות הגז מקוות לחתום בעתיד גם על הסכם עם טורקיה, אבל בישראל לא נוטים לאשר הסכם כזה מסיבות מדיניות.

ביטחון אנרגטי לישראל: מובטח במידה רבה. יש לזכור שכמדינה ריבונית ישראל יכולה להפסיק בכל שלב את היצוא ולהכריז שיתרת הגז שברשותה היא עתודה אסטרטגית לשימושה בלבד.

אחד הגורמים למחיר החשמל הגבוה שאנו משלמים הוא למשל העסקת 2,500 עובדים מיותרים על ידי חברת החשמל, בעלות של יותר מחצי מיליארד שקל לשנה. הנזק הנגרם מכך לצרכנים ולמשק גדול יותר משינוי של 10% במחיר הגז הטבעי, אבל לוועד עובדי חברת החשמל יש כוח פוליטי החורץ גורלות של חברי כנסת מימין ומשמאל, ולבם של הפוליטיקאים לרוב נמצא בדיוק במקום שבו מונח ישבנם.

התעשיין המנוח דב לאוטמן העסיק בדלתא טקסטיל מאות ערבים, שעבדו שכם אחד עם עובדים יהודים בגליל. אבל לאוטמן לא רצה רק עובדים ערבים קשי יום בקווי ייצור, ויזם את עמותת קו המשווה שקבעה לעצמה יעד לקדם את שילובם של אקדמאים ערבים־ישראלים בשוק העבודה הכללי, ובעיקר במגזר העסקי.

אם נתעלם מהמספר הגדול יחסית של ערבים בתפקידים רפואיים כמו רופאי בתי חולים, אחים ורוקחים, קשה להצביע על הצלחה מרשימה בקידום השוויון בשוק העבודה. מהנדס תוכנה ערבי, מוכשר ככל שיהיה, יוכל היום למצוא עבודה באחת מחברות ההייטק הקמות באזורי תעסוקה ביישובים הערביים, אבל סיכוייו להתקבל לעבודה בחברת הייטק ישראלית גובלים באפס. גם במגזר הפיננסי המצב אינו שונה. הפועלים לקידום המגזר מצביעים בגאווה על מחמד עווד - סגן ראש החטיבה הבנקאית וראש אגף סיכונים בהנהלת בנק לאומי. אבל בדידותו בצמרת של עווד, שהתקדם דרך מסלולי ניהול בבנק ערבי־ישראלי, רק מעידה על הקושי של האקדמאים הערבים להשתלב במגזרים היותר מתגמלים של המשק.

"בישראל יש 21% ערבים, ומי שחושב שנוכל להמשיך להתעלם מהם, טועה. האפליה מדרדרת אותנו חברתית וכלכלית", אומרת יעל קאהן־שרון, המנכ"לית הפורשת של קו המשווה.

האם השורה התחתונה היא שנכשלתם?

"הצלחנו. כשנכנסתי לתפקיד לפני חמש שנים היו אפס אקדמאים ערבים בהייטק. היום הערבים מהווים כבר 5%. כשהתחלנו לעבוד חשבנו שהחסמים להשתלבות היו רק בחברה היהודית, אבל לאחר מכן הבנו שהחסמים קיימים בשני הצדדים, ושכולם צריכים לעשות צעד קדימה. היום יש חשיבה אחרת והבנה אחרת. חברת אמדוקס הקימה מרכז תוכנה בנצרת ובראשו מנהל ערבי. גם בחברת אינטל יש בכירים ערבים. אבל אין מנהל ערבי בחברה יהודית עדיין. לזה עדיין לא הגענו".