תרגיל המע”מ של כחלון מזכיר לי בנקאי המלווה לנו כסף יקר כדי להפקיד אותו בפיקדון בריבית אפסית. הרי ברור שזו איוולת. הדבר הראשון שתמיד צריך לעשות זה להוריד את האוברדרפט, גם אם הכסף מגיע מקרן השתלמות. הרפתקאות פיננסיות - רק לאחר מכן.
במילים אחרות, עמדת הנגידה הפוכה לחלוטין מזו של הדרג הפוליטי. אלא שכחלון ונתניהו יורקים בפרצופה מבלי למצמץ. זאת אינה עוד מחלוקת על ענייני כבוד. סיפור גודל הגירעון הוא מהותי. אפשר לכנותו “החיים עצמם”, כהגדרת נתניהו. תארו לכם שנתניהו היה מחליט לתקוף באיראן בניגוד לעמדת הרמטכ”ל, הטוען שמדובר בטעות קשה. מדינות כמו יוון התמוטטו בעקבות התנהגות פיננסית מופקרת. אם הייתי פלוג הייתי שוקל ברצינות את המשך דרכי כיועץ הכלכלי לממשלה.
מה שמדהים הוא מידת נחרצותו וגודל ההימור בהפחתת המע”מ. המסקנה הבלתי נמנעת היא שכחלון מכוון לבחירות. הוא סבור שתוחלת חייה של הממשלה קצרה ולכן כדאי לו להזדרז ולהצטייד בתחמושת תעמולתית שתוכיח שעמד בהבטחותיו לבוחר.