בתום שיעורי בית מקיפים שעשה בשבועות האחרונים נפל סוף סוף האסימון לנתניהו. הוא הפנים שאין לו שום סיכוי לאשר בכנסת את השימוש בסעיף 52, המלבין את מתווה הגז ומעניק את הסמכות לעקוף את ההגבלים העסקיים.
וכן, גם המשקיעים המוסדיים המנהלים את הפנסיה שלנו היו נפגעים מהצטמקות שווי ההשקעות במניות הגז. את כל זה מבין גם נתניהו. יש הטוענים שרק בעוד כמה שנים נדע מדוע נתניהו רץ כאחוז אמוק לאשר את המתווה. ובכן, הסיפור הרבה יותר פשוט. ריצת האמוק לפיתוח "לווייתן" נמשכת כבר חמש שנים. ראש הממשלה מבין שאם נובל אנרג'י תברח מישראל, איש כבר לא יגיע. הוא יודע שצריך לחבק את החברה האמריקאית, שבשנים האחרונים קיבלה רגולציה במינון גבוה. רק כך קיים סיכוי שגם חברות האנרגיה האחרות יקדחו בישראל. ואגב, הם יגיעו לחפש לא רק גז אלא גם נפט.
התרעות פיקוד העורף