דובר המבקר מסר בתגובה שבמשרד מועסקים 22 עובדים שאינם יהודים, בהם שני מנהלי אגף וארבעה סגני מנהל אגף. הדובר תמה: "איך נגדיר חרדי? לא נספור את כל חובשי הכיפות השחורות שעובדים במשרד. יש חובשי כיפות בעלי זקן בשלל סגנונות".
ההסכם שנחתם שלשום היה מאכזב מבחינת התוצאות המקוות. כחלון סירב להתרגש מליברמן, ובניגוד לדרישותיו הפנסיה שודרגה באופן שוויוני ולא רק לעולים חדשים. התוספת של 1.4 מיליארד שקל נפרסה לארבע שנים (350 מיליון שקל לשנה). מקבלי הבטחת הכנסה יקבלו כ־300 שקל נוספים.
"חברים גם מימין וגם משמאל הציעו ברוב נדיבותם לאפשר לי להעלות הצעות לסדר היום בעניינים שאנחנו רואים עין בעין על חשבון המכסות שלהם. למען האמת, לא ציפיתי לכך, וזה מעיד על משהו יפה בפוליטיקה, במיוחד לאור כל מה שאנחנו רואים כאן לאחרונה".
"אני מרגישה היום הרבה יותר משוחררת. היציאה שלי דחפה לדעתי את המו"מ על הפנסיה לכיוון אחיד ולא סקטוריאלי. אני מאמינה שכחלון הבין את המסר ודרש שההטבות יחולקו באופן שוויוני. זה קרה בעבר גם בתנאים לדיור הציבורי. בשלב מסוים דרשו בישראל ביתנו שההטבות יינתנו בעיקר לעולים חדשים. לא שחלילה יש לי משהו נגדם, אבל יש כאן משהו לא תקין. גם כך הקריטריונים של משרד השיכון כלפי האוכלוסייה קשוחים ולעתים אכזריים. לעולים צריך כמובן לעזור, אבל הם כבר נהנים מעדיפות. ההטבות לדיור הציבורי חייבות להיעשות בצורה שוויונית".
"אני באמת לא יודעת את התשובה. מבחינתי המקום פחות חשוב. אגב, לא ראיתי את התמונה שאתה מדבר עליה, אבל טבעי שכך תיראה שפת הגוף".
אז ככה. 480 מיליארד שקל כספי פיקדונות שוכבים כיום בבנקים משועממים עד מוות ומחפשים אקשן. בריבית האפסית של קרנית פלוג, לא משתלמת הטרחה של להרים טלפון לסניף כדי לסגור את הכסף אפילו לשבוע. עד שהנגידה תואיל להעלות את הריבית, חלק מהכסף מנותב לשוק הדיור ומתדלק את המחירים. בסוגריים נעיר שלמרות נתוני השמאי הממשלתי מהשבוע, שוק הדיור מתחיל להראות סימני בלימה. בחלק מהערים המחירים מתחילים לרדת.
כדי להרגיע את המתנגדים ולתת להם לצאת בתחושת הישג החליט סגן השר להוריד את תקרת ההפקדה המותרת מ־100 אלף ל־70 אלף לשנה. "סיכמתי את העניין מראש עם גפני, כך שגם כאן אין מדובר בהישג אמיתי", גילה לי כהן.
לנהג הממלא את המכל ב־100 ליטר לחודש, מדובר בהוצאה נוספת של 50 שקל. נכון שזה לא פיגוע דריסה אך עדיין מדובר במועקה נוספת על הכיס. נזכיר ש־5.85 שקלים לליטר (בשירות עצמי) הם רק מחיר מומלץ מרבי. חברת דלק המעוניינת להיות מתחתיו מוזמנת לנסות ואכן ישנן כאלה.
מי שמע על חברת סד"ש, הנמצאת בבעלות הגברת סוזי פיפר? ובכן הבנזין נמכר אצלה בתחנת קרליבך בת"א, בחולון או בפתח תקווה בהנחה של 15 אג' לליטר (וזה חוץ מהנחת השירות העצמי כמובן). התחנה, במרחק מה מבית מעריב הישן, החזיקה עד להקמת הרכבת הקלה בשיא המכירות.
תפוז פתחה בתחילת אפריל תחנה באזור התעשייה פתח תקווה ויצאה במבצע הנחה של 70 אגורות לליטר (שאגב, כבר הסתיים). הרווח השיווקי שלה מסתכם ב־60 אגורות לליטר. היא רוצה לגייס לקוחות ולצורך העניין היא מוכנה להיסחט במחיר. המתחרות, כמו עוז או יעד, אינן אדישות ומגיבות בהורדת מחיר חריפה יותר. הוותיקות כמו פז, דלק, סונול ודור אלון צופות במתרחש, וכשהן חשות שם בזליגת קליינטים למתחרות, הן מצטרפות לחגיגת ההוזלות.
אז האם שווה לקפוץ לפתח תקווה רק כדי לתדלק? לא בטוח. חיסכון של 15־20 אג' לליטר אינו מצדיק בזבוז בנזין על נסיעה ארוכה. ואולם מי שנקלע בטעות לזירת ההתרחשות בפתח תקווה או לקרבת קרליבך בת"א - מוזמן לתדלק. אז אומנם במקום לא יוצע קפה ומאפה, והתדלוק יהיה קצת פחות נוח, אבל המחיר משתלם. חוץ ממני, אני מכיר אנשים נוספים המוכנים בתירוץ של סידור כלשהו בקרליבך, לבקר את הגברת סוזי מסד"ש.
התרעות פיקוד העורף