זה כל הסיפור, את התמצית שקדמה לו נביא לכם עכשיו, אבל קודם תקשיבו למה שאומר אשר סלמסה, אחיו של יוסף. במרץ 2014, נימצא יוסף סלמסה אזוק. בידיו וברגליו. שוכב על הרצפה שמחוץ למשטרת זיכרון. סלמסה היה מטושטש, פצוע, לאחר שהותקף על ידי שוטרים עם אקדח טייזר, משום שנחשד בפריצה. סלמסה מעולם לא נחקר, ומעולם לא האשם בדבר, אלא שקע בדיכאון עמוק, שסביר שהוביל אותו אל מותו. סלמסה, שעבד ביקב בנימינה, הלך אל המחצבה שם, טיפס על הצוק, ממנו צנח אל מותו.
זו תמצית הסיפור הישראלי-אתיופי. סלמסה לא לבד. התפוצצות הר הגעש של כל העדה, לא הגיעה משום מקום. עכשיו, משנכתב הדוח של משרד המשפטים, נגד הגזענות, אולי יבוא שינוי. אולי. גם אם קטן.
התרעות פיקוד העורף