דיווח שפרסמה השבוע הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים חשף כי היקף שיתוף הפעולה של הרשות עם רשויות חקירה בינלאומיות הוכפל בתוך חמש שנים. רק בשנה שעברה עלה מספר הפניות של רשויות חקירה זרות לרשות הישראלית ב־27%, ואפשר להניח שגם השנה הנוכחית תסתכם בעלייה מרשימה. חלק מהתוצאות של שיתופי הפעולה בהלבנת הון נראות כבר בבתי המשפט הישראליים.
הלבנת הון היא אחת העבירות הפיננסיות הנפוצות בעולם, והיא נלווית לרוב לעבירות נוספות. מהות העבירה היא העלמה של תנועת כספים מרשויות המדינה. כמעט כל עבירת שוחד כרוכה בהלבנת הון, מכיוון שהצדדים לעסקה אינם נוהגים לדווח עליה לרשויות המס ומנסים להסוות את מעבר הכסף, בין המשחד למשוחד. בעקבות הצטרפות ישראל ל־OECD נחקק חוק המאפשר העמדה לדין של ישראלים על מתן שוחד לעובדי ציבור בחו"ל. ההחלטה נגד מי תיפתח החקירה נתונה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. יישום החקיקה הקפיץ לשחקים את שיתוף הפעולה של הרשות וכל מערכות האכיפה בחקירות בינלאומיות מורכבות ומתוקשרות.
שטיינמץ מרבה לפעול במחוזות אקזוטיים באפריקה ובמזרח אירופה. מרבית פעילותו פרטית וחשאית. מדי פעם מתפרסמות הערכות שונות על עושרו העצום ועל זיכיונות כרייה שקיבל באפריקה או באירופה. כששוקי ההון גאו, השכיל שטיינמץ לנצל את הגאות ולהנפיק לציבור מניות ואיגרות חוב. המשקיעים מקרב הציבור לא זכו ליהנות ממגע הקסם המפורסם של שטיינמץ: חברת הנדל"ן סקורפיו לא עמדה בהחזר חוב וערכה למשקיעים תספורת של עשרות מיליוני שקלים. מניות חברת הפרויקטים בייטמן־ליטווין שהונפקו בלונדון איבדו את מרבית ערכן.
החקירות נגד שטיינמץ מתנהלות סביב מספר פרשות, ובכל המקרים הוא טוען לחפותו המוחלטת. המפורסמת והוותיקה היא רכישת זיכיון כרייה בגינאה שבאפריקה. ב־2008 גבר שטיינמץ על חברת המכרות הבינלאומית ריו טינטו בתחרות על שטחי הכרייה ששוויים הוערך ב־6 מיליארד דולר. בעקבות הזכייה התעוררו טענות על כך ששטיינמץ שיחד ב־30 מיליון דולר את נשיא גינאה לשעבר לנסנה קונטה, אשתו ומספר בכירים נוספים בדרך למכרז המיוחל. פרשה אחרת היא מעורבותו של שטיינמץ ברכישת קרקעות מממשלת רומניה. על פי החשדות היה שטיינמץ מעורב במתן שוחד לפקידי המדינה על מנת שיפריטו קרקעות לקבוצה שעמה שיתף פעולה.
המשותף לפרשות השונות הוא שבכל המקרים מדובר בחשדות לעבירות שנעשו במדינות זרות, והן נחקרות על ידי הרשויות המקומיות: פרשת גינאה נחקרת על ידי רשויות המדינה ועל ידי רשויות שווייץ, משם העביר שטיינמץ, על פי החשד, את הכספים לשליט גינאה. החקירה ברומניה מובלת על ידי התובעת הכללית של המדינה מאז 2015. התביעה הרומנית הודיעה על החקירה ופרסמה את שמו של שטיינמץ בין החשודים, אולם לא הוציאה צווי מעצר.
פרשיית שוחד נוספת הנחקרת בחו"ל ובה נחשדים גם אנשי עסקים ישראלים קשורה בחברת התרופות טבע. הממשל האמריקאי חקר במשך מספר שנים שורת עבירות שוחד שביצעו בכירי החברה הישראלית במהלך העשור הקודם. בכתב האישום שהוגש נטען שטבע נתנה שוחד בסך 65 מיליון דולר לפקיד בכיר בממשל הרוסי, בתמורה לקידום מכירות קופקסון - תרופת הדגל של טבע לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה. בראש מערך המכירות הבינלאומי של טבע באירופה עמד באותה תקופה חיים הורביץ, בנו של אלי הורביץ, האיש שהוביל את טבע למעמד של חברת ענק בינלאומית.
נגד החברה הוגשו בארה"ב כתבי אישום הכוללים את פרשת השוחד ברוסיה, פרשת שוחד נוספת לפקיד במשרד הבריאות באוקראינה ופרשת שוחד לפקידים במקסיקו. על פי דיווח שמסרה טבע בסוף 2016, בוטל כתב האישום לאחר שהחברה שילמה קנסות בסך 519 מיליון דולר, בתמורה לאי־העמדתה לדין. הורביץ, אגב, פרש מתפקידו בשנת 2014, והוזכר מאז כמועמד אפשרי ליו"ר או למנכ"ל החברה.
גם פרשה זו לא חמקה מעיניהם של הרשויות בישראל, ובמהלך השנה האחרונה בחנה הפרקליטות את האפשרות להעמיד את הורביץ ובכירים נוספים לדין. לפי שעה אין החלטה לחקור את הפרשה.
החשדות של משטרת פרו נגד מימן ומעורבותו בפרשת השוחד מבוססים היטב, שכן לפני כשבועיים חתם מימן עם השלטונות על הסכם עד מדינה, שעל פיו ימסור את כל הידוע לו על חברו הטוב לשעבר בתמורה לאי־העמדתו לדין. אין זו הפעם הראשונה, אגב, ששמו של מימן נקשר לפרשת שוחד. במצרים טוענת התביעה עד היום שזיכיונה של חברת EMG למכירת גז לישראל הושג באמצעות שוחד. שותפו של המצרי מימן, חוסיין סאלם, הואשם ונידון ל־15 שנות מאסר על עבירות שחיתות ושוחד.
אף על פי שבפרקליטות עוקבים בעניין אחרי הפרשה, קשה עדיין לדעת אם יהיה למישהו עניין להעמיד את מימן לדין גם בישראל. הראיות בפרשה נמצאות בידי משטרת פרו, שעשויה לא לשתף פעולה בעקבות חתימתו של הסכם עד המדינה. גם ההיבט הכלכלי של הפרשה מסובך. חקירות בינלאומיות מסוג זה הן ממושכות ויקרות. כתבי אישום נגד שטיינמץ, חברת טבע ובכירים בחברה עשויים להניב למדינה הכנסות בדמות קנסות כבדים. מצבו הכלכלי של מימן אינו ברור. מקורביו טוענים שהוא חולה מאוד.
החוק המאפשר להעמיד לדין ישראלים באשמת שוחד בחו"ל (סעיף 291 א לחוק העונשין) קובע שאין להביא שיקולים כלכליים בהחלטה על פתיחה בחקירה, אולם מורה למשטרה לבחון במהלך החקירה אם ניתן להחרים ("לחלט") כספי שוחד או הכנסות שהתקבלו על ידי החשוד באמצעות העבירה.
התרעות פיקוד העורף