עד כה לא ידוע אם במסגרת החקירה הנוכחית נחקרו גם נושאי משרה בעבר ובעלי תפקיד נוכחיים. בעלי תפקיד המעורבים בפרשה שכבר פרשו מהבנק הם המנכ”לית לשעבר גליה מאור, יו”ר הדירקטוריון לשעבר איתן רף והאחראי על הבנקאות הבינלאומית צבי איצקוביץ. בדוח הביקורת של המפקח על הבנקים על הפעילות בחו”ל הייתה התייחסות לפעילות מנהלים אלה, והם התבקשו להחזיר 5.1 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו.
עם זאת, אף שעיקר הביקורת היא נגדם, בבנק עובדים מנהלים שטיפלו בעבר בנושאי אשראי ושלהם קשר ישיר או עקיף לפרשות שנחקרו. כאחראית על החטיבה העסקית והאשראי שימשה בטרם קודמה לתפקיד המנכ”לית רקפת רוסק עמינח. עם זאת, אין לה קשר ישיר לפרשה.
בהסדרי הטיעון שהושגו מול הרשויות האמריקאיות נאלץ הבנק לשלם קנס של 400 מיליון דולר. נציגיו גם חתמו על הודאה במעשים פליליים. בתמורה הובטח שלא להעמידם לדין אם לא יתבצעו עבירות פליליות דומות בשנים הקרובות.
למרות זאת הוחלט לפתוח בחקירה בישראל, שכן העבירות המיוחסות למנהלים בבנק הן בדרגות חומרה גבוהה וכוללות עבירות מס, עבירות איסור הלבנת הון ודיווחים כוזבים. אגב, הבנק לא דיווח על ההתפתחות בחקירה זו בדוח מיידי לרשות ניירות ערך או בדיווח לבורסה. גורמים בנקאיים הסבירו כי פנייה משטרתית מסוג זה מגיעה מעת לעת לבנקים במסגרת חקירה מסוימת, והיא אינה מחייבת דיווח. החקירה המשטרתית עלולה להגיע בשלב מסוים גם לבנקים האחרים, בהם בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות, המעורבים גם הם בעבירות המס לכאורה בארה”ב. בניגוד לבנק לאומי, הם עדיין לא חתמו על הסדר.
בנק הפועלים הפריש במאזניו 188 מיליון דולר על חשבון הסדר אפשרי. בבנק המזרחי הפרישו סכום נמוך בהרבה, ואולם לאור ההתפתחויות האחרונות, האפשרות שעסקה דומה תיחתם גם עם בנק המזרחי היא אפסית. עד אמש לא התקבלה תגובת בנק לאומי לידיעה.
התרעות פיקוד העורף