בארגון מציינים כי מגמות האינפלציה הנמוכה וההאטה בפריון העבודה במערב תרמו לקיפאון בשכר. "ירידה משמעותית בהכנסה הממוצעת של עובדים במשרה חלקית ביחס לעובדים במשרה מלאה, ירידה בכיסוי דמי האבטלה במדינות רבות ואבטלה ממושכת לאורך זמן עשויים אף הם לתרום לכך. פחות מאחד מכל שלושה דורשי עבודה במערב מקבל דמי אבטלה והמגמה הזאת רק מעמיקה מאז המשבר הכלכלי העולמי לפני עשר שנים". במילים אחרות, ישראל אינה יוצאת דופן לטובה במגמה העולמית שבה ממשלות מתגאות ביציבות כלכלית אבל שוכחות מאחור את העובדים החלשים, הן בהבט של רשת הביטחון הסוציאלי שהן מעניקות להם והן בהבט של הכשרות תעסוקתיות והתאמת כח אדם חסר כישורים או השכלה מתאימים לעולם העבודה העתידי. אם כבר, ישראל נמצאת במשפחה הפחות יפה של מדינות הארגון ש'תורמות' יותר מאחרות למגמה השלילית של פערי השכר המתרחבים.
בישראל תחום ההכשרות המקצועיות סובל זה שנים ארוכות מסטגנציה, במיוחד למבוגרים, כשלממשלה אין כל תכנית חומש כיצד להתמודד עם המגמה המסוכנת עליה מצביע OECD, של אובדן אמון האזרחים בכלכלה אשר עלול להביא למגמות של האטה ומיתון לאורך זמן. "על המדינות לפתח מערכות חינוך והכשרה איכותיות המספקות הזדמנויות למידה לאורך כל החיים" אומר ה- OECD. "העובדות מעידות שמעסיקים מעדיפים פי שלושה עובדים בעלי מיומנות גבוהה מאשר להכשיר עובדים בעצמם. על הממשלה לייצר מדיניות שתשאף לסגור את הפער הזה עם אמצעים ממוקדים טובים יותר לעובדים הנמצאים בסיכון להיקלע למשרות בשכר נמוך, באיכות נמוכה או באבטלה, יחד עם מעורבות רבה יותר של המעסיקים. הדבר יסייע ליותר עובדים להגיע לרמות גבוהות של תעסוקה ובסביבת עבודה איכותית יותר, כולל הזדמנויות הכשרה נוספות, ולעמידות רבה יותר של שוק העבודה לזעזועים".
פערי השכר מטרידים את מומחי הכלכלה של ה-OECD ברמה הגלובלית והם מציינים את מה שבממשלת ישראל לא אוהבים להודות בו. "מגמת קפאון חסרת תקדים בשכר במדינות החברות בארגון, בהן ישראל, מאפילה על מגמות של גידול בתעסוקה וצמצום באבטלה במדינות אלה" אומרים בארגון ומוסיפים: " הצמיחה הכלכלית מתקדמת והאבטלה הגיעה לשיעורי שיא שלילי בחלק ממדינות ה- OECD, אך השכר ממשיך לקפוא. אם ממשלות לא יוכלו לשבור את המעגל הזה, האמון הציבורי בהתאוששות הכלכלית יתערער, ואי-השוויון בשוק העבודה ילך ויתרחב".
התרעות פיקוד העורף