הגיע הזמן שנשים יאמצו שיטה גברית כדי לפרוץ דרך בעבודה ובהשכלה

מתוך כל 100 בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל בשנת תשע"ח (2017/2018), 53 הן נשים ו־47 גברים. האם הגיע מזור לשוויון בין המינים? כפי שנראה בסקירה שלפנינו, הכיוון נכון, אבל עוד חזון למועד.

כך המהפכה הדיגיטלית נותנת הזדמנויות, ולעתים הופכת את "המפרנסת השנייה", אומנם עדיין במספרים נמוכים, למפרנסת העיקרית. עד כדי כך שבתי משפט לענייני משפחה השיתו על נשים שמהוות המפרנסות העיקריות לתת דמי מזונות לבעל, המחזיק בילדים במשמורת חלקית או במשמורת משותפת.

בלימודי התואר השני פרצו הנשים מעלה מעלה: בין מקבלי תואר בתחום עסקים ומדעי הניהול, נשים מהוות 55%; במשפטים הן מהוות 59% מכלל המסיימים; במדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות - 50% ורק באדריכלות חלקן דווקא יורד ל־26%. חלקן של הנשים בין מסיימי תואר שני במדעי הרוח הוא 75%, ובמדעי החברה - 68%.

לכן הנשים יצטרכו להגביר את לימודי ההנדסה, שם הן מהוות 29% בתואר ראשון, 26% בתואר שני ו־31% בשלישי  (מתוך כלל הסטודנטים הזכאים לתואר). גם במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, שיעורן מקרב הסטודנטים הוא 33% בתואר ראשון, 27% בתואר שני ו־24% בתואר שלישי.

בשנים 2017־2018, כ־68.2% מהנשים עבדו במשרה מלאה מתוך 1.862 מיליון נשים עובדות. שיעור הנשים העובדות במשרה מלאה מטפס השנה מעלה, ובחודש מאי,70% מהן כבר עבדו במשרה מלאה. בד בבד ומטבע הדברים, חלקן של הנשים שעובדות במשרה חלקית נמצא בירידה מתמדת.

המהפכה הפמיניסטית, כמו כל מהפכה, לא תושלם מחר, ותימשך עוד שנים ארוכות. בינתיים, רכישת השכלה - הן בקרב יהודיות, הן בקרב ערביות והן בקרב חרדיות - אינה מקרבת אותן לשוויון בקצב הראוי. לכן הגיע הזמן שנשים יאמצו את שיטת ה"חבר מביא חבר" וישתמשו בשיטת "חברה מביאה חברה" כדי לפרוץ דרך לנשים אחרות בתחום ההשכלה, העבודה, התפקידים הבכירים והניהול. די, מספיק, הגיע הזמן לסיים את האפליה המגדרית.