בד בבד נמסר ש־20% מהעובדים יישארו בחופשה ללא תשלום ועל שינוי מתכונת העבודה לשאר העובדים והעברתם ל־80% משרה. מנורה מבטחים מנוהלת בידי יהודה בן אסייג, ובתפקיד יו"ר הדירקטוריון משמש ארי קלמן.
לפי הערכות, מהלכים אלה יובילו לחיסכון בהוצאות של 100 מיליון שקל עד סוף 2020 ושל 75 מיליון שקל בכל אחת מהשנים הבאות. עוד דיווחה מנורה על החלטה לקצץ 10% בשכר יו"ר הדירקטוריון ו־5% בשכרם של חברי ההנהלה האחרים.
עוד סוכם בהראל על קיצוץ של 10% בשכר המנכ"ל ושל 7% בשכר בכירי החברה האחרים. בכלל ביטוח, שעלתה לכותרות בימים האחרונים בנסיבות אחרות לגמרי (המאבק בין יו"ר הדירקטוריון למנכ"ל), כבר הוחלט על הוצאת 20% מהעובדים לחל"ת, על מעבר ל־80% משרה והמשך עבודה של ארבעה ימים בשבוע. כדי להמתיק את הגלולה המרה הוחלט לתת לעובדים מענק "פיצוי קורונה" בגובה 3,000 שקל.
אולם בעוד חרב הקיצוצים מונפת שוב ושוב במגזר הפרטי, כולל בענפי הביטוח ובבנקאות, בולטת האדישות בכל הנוגע לנעשה במגזר הציבורי. בראיון שהעניק בתחילת השבוע ל"מעריב" הודיע יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד כי אין בכוונתו להסכים לקיצוצים במגזר, ובכל מקרה הסכמי השכר החדשים יידחו וייחתמו רק לקראת סוף 2021.
בר־דוד מבין היטב כי בעיתוי הנוכחי הוא ייאלץ לוותר על חלק מהתוספות שניתנו בהסכמים הקודמים ולכן הוא מעדיף לדחות את השיחות. כן אין בכוונתו לוותר על תוספת הביגוד וההבראה שהעובדים אמורים לקבל במשכורות החודש הבא.
למרות עמדה נחרצת זאת, יגישו בקרוב פקידי האוצר לשר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ תוכנית התייעלות גם למגזר הציבורי, הכוללת בין השאר פרישה של 6,000 עובדים וכן קיצוץ חלק מתוספות השכר שהובטחו בשנים הקודמות.
יש לציין כי התקנות הנוגעות להוצאת עובדים לחל"ת במגזר הפרטי אמורות להסתיים בסוף החודש, ואם לא יחול בהן שינוי, יצטרכו המעסיקים להחליט החל מחודש יוני אם להחזיר את עובדיהם לעבודה או לפטר אותם.
כך למשל השלימה קבוצת פרטנר את החזרת מאות העובדים מחל"ת לעבודה רגילה. כלל העובדים שהיו בחל"ת התבשרו שיקבלו מענק מיוחד. מאידך, במגזר הציבורי הוחזרו בסוף אפריל 700 אלף העובדים לעבודה רגילה על חשבון ימי החופשה שצברו.
התרעות פיקוד העורף