הנגיד פרופ' אמיר ירון כבר הצהיר שאין בכוונתו להעלות את הריבית עד סוף השנה. זאת כדי לוודא שהמשק אכן יוצא מהמשבר. סיבה נוספת לאי־העלאת הריבית היא אי־הוודאות הפוליטית, המונעת קבלת החלטות ארוכות טווח ובעיקר את אישור התקציב.
מרבית האנליסטים סבורים שהריבית לא תעלה. רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות, הסביר בסקירה בסוף השבוע שהן בארה"ב והן בישראל עלה מדד המחירים לצרכן ב־0.6% במרץ, ושבשני המקרים המדד הפתיע כלפי מעלה. לדבריו, "בנק ישראל יוכל להודיע על הותרת הריבית במשק על 0.1%. עם זאת, במבט לחודשים הקרובים יעלה קצב האינפלציה, משום שבחודשים המקבילים אשתקד השפיעה מגיפת הקורונה וגרמה למדדים שליליים".
"זו האצה של האינפלציה לפרק זמן קצר, וסביר להניח שלקראת אמצע השנה היא תשוב ותהיה נמוכה מ־2%. גם הבנק הפדראלי בארה"ב וגם בנק ישראל יסכימו לחריגה זמנית של האינפלציה, כדי לא לסכן את יציאת המשק מהמשבר".
יונתן כץ מ"לידר שוקי הון", סבור כי התאוששות מהירה בפעילות תומכת ב"הורדת רגל מהגז" בתחום התערבותו של בנק ישראל, וגם בתחום רכישת מטבע החוץ ואיגרות החוב (לאחר סיום התוכנית הנוכחית). "זה תומך בהמשך לחץ לייסוף בשקל וסביבת אינפלציה נמוכה יחסית לציפיות".
לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל: "השיפור בנתוני הכלכלה וההכנסות ממסים יוריד את הגירעון בסוף השנה ל־7%־8%. האם ובאיזו עוצמה יחדש בנק ישראל את תוכניות ההתערבות בשווקים כשיגיעו למיצוי בעוד כמה חודשים? להערכתנו, אם נמשיך לראות נתונים חיוביים כפי שאנו צופים כעת, סביר לצפות שנראה הפחתה בהתערבות הבנק".
התרעות פיקוד העורף