סבא מהצד של אמא בא ממשפחה מרובת ילדים בפולין, עלה לארץ עם רוב המשפחה, עבד בבניין, הכיר בארץ את סבתא, שעלתה גם היא משם, והיה סגן ראש עיריית פתח תקווה וחבר כנסת מטעם פועלי אגודת ישראל. כולם היו דתיים. אבא ואמא נפגשו בתל אביב, בבני עקיבא, התחילו את חייהם המשותפים באשדוד ועברו לפתח תקווה. הוא התעסק בחשבונות והיא הייתה מורה ומנהלת בבית ספר.
התקבלתי לחברת אקורד מטוורקס, שהתמחתה בווידיאו קונפרנס, כמהנדס תוכנה, ואחרי שהיא נקנתה בידי פוליקום האמריקאית, עברתי להיות ראש צוות, ראש קבוצה, דירקטור, מנהל בכיר במרכז המו"פ ומנהל ארגון חדשנות פנימי. למדתי לעבוד בקורפרייט אמריקאי, והשנים שגרתי שם כילד כנראה הקלו עליי. אחרי 14 שנים, כשהחברה החליטה להעביר את המו"פ להודו, הייתי חלק מהצוות המצומצם שמונה לסגור פה את הסניף. זה היה משבר שנתן לי הרבה ניסיון להמשך הדרך.
התחלתי לעבוד באימפרבה קצת לפני המכירה, כסמנכ"ל המו"פ של ה"דאטה סקיוריטי", שעוסק במניעה של גניבת נתונים ובהגנה על אתרים. אחרי שנה קיבלתי את הניהול של הסניף הישראלי ושנה אחר כך את המו"פ העולמי, ואני מכהן כסגן נשיא בכיר למו"פ.
כשברוב הסקטורים ליקקו את הפצעים, חברות הסייבר דיווחו על גידול דו־ספרתי משנה לשנה. לפי אחד הנתונים בשנה האחרונה, 20% מההשקעות בסייבר מגיעות לישראל. ב–2020 גייסנו 70 עובדים, העמדנו יעד של 50 עובדים ב־50 ימים. מי שהחזיק את העובדים היו מנהלי הצוותים והקבוצות. אחרי הקורונה חזרנו למודל היברידי, יומיים־שלושה ימים במשרד כדי לא לאבד את האנרגיה האנושית. אנחנו מנסים לייצר ימים של משרד מלא וחושבים איך להגביר את החיבור בין אנשים באמצעות בחינת הבעיות שעולות.