משמעותו של החוק היא שמלבד הבנקים, כעת גם גופים פיננסיים שאינם בנקים יוכלו לקבל מידע על מבקשי האשראי וההלוואות על מנת לנהל את הסיכון שבמתן האשראי באופן המיטבי ביותר עבורם.
לפני כניסת החוק לתוקפו, לגופים פיננסיים שאינם בנקים הייתה גישה מוגבלת למידע הכלכלי של לקוחותיהם הפוטנציאליים כמו: תיקים בהוצאה לפועל, חשבונות מוגבלים, עיקולים ופשיטות רגל וכך הם יכלו להעריך את הסיכון הניבט מהתקשרות עמם.
החוק החדש מרכז במאגר אחד את כל נתוני צריכת האשראי של הלקוחות הכוללים מידע נרחב יותר מזה שכללו בעבר, כגון: מסגרות עו"ש וניהול חשבון ואף הלוואות אותן לקחו. כלל אלו יסייעו לנותני האשראי וההלוואות להעריך את רמת הסיכון של מתן אשראי ללקוח בצורה הטובה והנכונה ביותר עבורו. אם כן, לקוח שהוערך ברמת סיכון נמוכה יקבל הלוואה או אשראי בריבית אטרקטיבית ובתנאים טובים הרבה יותר מאשר לקוחות שהוערכו ברמת סיכון בינונית וגבוהה.
התרעות פיקוד העורף