קיץ, חם, הילדים משתוללים, ואין כמו בריכה מפנקת וקרירה כדי להעביר בה את ימי החופש הגדול ואת סופי השבוע. בריכות השחייה היו מאז ומעולם עסק לא זול עבור משפחה שיש בה יותר משני ילדים. בילוי בבריכה, בדיוק כמו בילוי בים, עולה להורים הרבה מאוד כסף.
ואלה לא רק הארטיקים, הנשנושים והשתייה במחיר המופקע, אלא גם מחירי הבריכות שהאמירו עם השנים. מינוי משפחתי עשוי להיות עסק משתלם ברוב המקרים, אך גם ההוצאה החודשית הקבועה הגבוהה עשויה להיות נטל על ההורים, שבין כה וכה יודעים שהחור בכיסם בתקופת החופש הגדול רק ילך ויגדל.
כמה אנחנו משלמים בממוצע בכניסה לבריכת שחייה? כניסה חד־פעמית לאדם לבריכת שחייה קטנה ובינונית עולה בין 35־60 שקל, וכשמדובר בבריכה גדולה, המחיר מאמיר ל־55־85 שקל לאדם. מובן שבישראל, כמו בישראל, תעריף כניסה לבריכות השחייה בימי שבת יהיה לרוב גבוה ב־25%.
נציין כי יש גם בריכות המבקשות 100 שקל לכניסה חד־פעמית, ולפעמים אף יותר. עוד בנוגע לתעריפי כניסה לבריכות, כדאי לציין כי טווח המחירים רחב באופן מפתיע, כאשר המחירים מושפעים בין היתר מהמיקום, מהרכב הנפשות במינוי אם יש כזה ומהיצע המתקנים והשירותים הקיימים במקום.
מדוע המחירים כל כך גבוהים, בייחוד בסופי שבוע? התשובה לכך פשוטה מאוד: כמו בכל תחומי החיים, מדובר בעניין של היצע וביקוש. אין ספק שקיימת בבריכות השחייה אלטרנטיבה מרגיעה יותר עבור ההורים שחוששים לאבד את ילדיהם בחוף ים עמוס ולפקוח עין חרדה בים הסוער של הקיץ, ושלא לדבר על המדוזות שנזכרות להגיע בדיוק כשמתחיל החופש הגדול.
יוקר המחיה הוא לא דבר חדש, ובימים אלה של עליות מחירים כמעט בלתי נתפסות בכל תחומי החיים גל ההתייקרויות במשק שטף גם את ענף בריכות השחייה. ובכל זאת, האם מדובר בעליית מחירים גורפת? יצאנו לבדוק מה קורה בשוק בריכות השחייה המוכרות מינויים, כרטיסיות או כרטיסי כניסה חד־פעמיים לציבור הרחב.
"ענף בריכות השחייה חזר השנה כמעט לרמת הפעילות של ימי טרום הקורונה", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי Coface Bdi. "עדיין הורגשה ירידה מסוימת על רקע החשש מהקורונה והעלייה החריגה בנסיעות לחו"ל בעקבות שנתיים של קורונה, ולכן פחות אנשים מוכנים להתחייב למינויים שנתיים או אפילו עונתיים לקיץ. בבחינת רמת המחירים, גל ההתייקרויות במשק לא פסח על ענף בריכות השחייה, ובשנה החולפת חלה עלייה ממוצעת של כ־10% בתעריפי הכניסה ובמחירי המינויים. גם מפעילי הבריכות מתמודדים עם התייקרויות בעלויות התפעול והאחזקה, בהם חשמל, מים, ארנונה ועלויות שכר".
את ניתוח הנתונים המלא בשוק בריכות השחייה הישראלי עשתה עבורנו חברת המידע העסקי Coface Bdi, שבדקה את גודל השוק הכספי של בריכות השחייה בארץ, על פי התפלגות גיאוגרפית באזור המרכז והשרון, ירושלים, דרום הארץ וצפונה. והיא גם בדקה אם חל קיטון או גידול בהשוואה לשנה שעברה, שלהזכירנו עוד הייתה תחת מגבלות קורונה חלקיות.
הכנסות של מיליוני שקלים
אז מי הולך לבריכות השחייה? מתברר שהירושלמים, שלהם אין ים, הם רק 11% מהשוק, המתגוררים באזור הדרום - 14%, אלו שבצפון - 35%, ואלו שבאזור המרכז והשרון מציגים התפלגות שיא של 40% בשימוש בבריכות שחייה.
חד־פעמי או מינוי?
מעניין להסתכל על התפלגות הכנסות הענף בין מינויים לכרטיסיות ולמבקרים חד־פעמיים. מוערך כי הכנסות הענף ממכירת מינויים שנתיים הן כ־53% מסך ההכנסות הכולל בשוק בריכות השחייה. בקרב הבריכות הגדולות שיעור ההכנסות ממינויים גבוה יחסית ועומד על כ־65%־70%, ואילו בקרב הבריכות הקטנות והבינוניות כ־60%־65% מההכנסות הן ממכירת כרטיסיות וכרטיסי כניסה חד־פעמיים.
התרעות פיקוד העורף