"המצב של הכלכלה שלנו הוא מצוין", חזן פתח בדבריו, "בשבוע שעבר פורסמו נתוני החשבונאות הלאומית שעדכנו אחורה וראינו שלמעשה אנחנו כבר שלושה רבעים נמצאים מעל לקו המגמה שהיה צפוי לפני משבר הקורונה. הפעילות במשק הכלכלית מאוד חזקה. במקביל אנחנו רואים עלייה באינפלציה קצת מעל 5% וברור לנו שחייבים לקרר את המשק".
"יש פה סתירה? אנחנו לא מבינים?", שאלו דוידוב ואיילון. "בוודאי שאין סתירה", ענה חזן, "כאשר המשק במצב כל כך טוב וחזק, יש ביקוש לעובדים - ואין עובדים שימלאו את המשרות. לאנשים יש הכנסה מאוד גבוהה והם רוצים להוציא את ההכנסה על מוצרים ושירותים, זה מה שבסופו של דבר מתדלק את עליית המחירים, ולכן חייבים לשים רגל על הברקס ולהאט את המהירות בה הכלכלה מתקדמת".
"האינפלציה בישראל היא בעשירון הכי נמוך בין מדינות ה־OECD", הוא המשיך. "התחזית קדימה היא שהאינפלציה רק צפויה ללכת ולרדת לכיוון מרכז היעד. התחזיות שאנחנו עובדים מולן הן כאלה שכרגע אנחנו נמצאים בשיא וגם אם הירידה לא תהיה מונוטונית אנחנו לא צופים עליה מעבר לשיעור הנוכחי. זה טוב שלאנשים יש הכנסה ביד, צריך קצת לצנן את ההתלהבות והמהירות בה מתרחשת הפעילות הכלכלית כדי להאט את התהליך של האינפלציה".
עוד אמר חזן: "לתת לאינפלציה להמשיך להשתולל זה הדבר הכי רע שאנחנו יכולים לעשות למשק. זה פוגע בכוח הקנייה של הציבור, בפעילות הכלכלית ובעיקר באנשים החלשים. לכן, העלאת הריבית טובה לכל מי שחרד להמשך הפעילות הכלכלית הטובה במשק, במיוחד בשכבות החלשות".
"אם תראו שהנתונים מתייצבים - תשקלו להוריד?", שאלו דוידוב ואיילון. "לא", חזן ענה, "אנחנו עדיין בעיצומו של תהליך ההידוק. בהחלטה הקודמת, התחזית של חטיבת המחקר הייתה שנגיע ברבעון השני ב-2023 לריבית של שני אחוזים ו-75 עשיריות. אני מניח שההידוק ימשך ואם יהיו סימנים מעודדים נשמח להפסיק את ההידוק כמה שיותר מהר. כלי הריבית הוא מעצור שאתה מנסה לשים כדי שהרכבת לא תדהר מהר מדי".
התרעות פיקוד העורף