המפקח על הבנקים: הרווחיות הגבוהה של הבנקים לא תימשך לאורך זמן

בראיון ל"מעריב" הוא מנתח את הדוחות ומסביר את הרווחים במספר סיבות: בתקופת הקורונה היה "אובר שוטינג" בהפרשות להפסדי אשראי, ועכשיו מחזירים אותן לדוחות וזה משפר את שורת הרווח. יש התעוררות חיובית במשק, המתבטאת בצמיחת הבנקים. העלייה בסביבת הריבית והאינפלציה הן גורם נוסף. ההון הבנקאי עומד על כ־160 מיליארד שקל, יותר ממחציתו צמוד למדד. עליית האינפלציה מייצרת עודף הכנסות של 4 מיליארד שקל, שיורדים לשורת הרווח.

בנוסף, המרווחים במונחי הטווח הקצר עולים בזכות עליית הריבית. לדבריו, היינו כמה שנים בסביבת ריבית אפסית, שהבנקים ניצלו להתייעלות, וכעת רואים את הפירות. אבידן סבור כאמור שלאורך זמן הרווחיות תרד: "הרווחיות בשיעורי תשואה של 16%־17% על ההון אינה בת־קיימא. אם פעם נהוג היה לדבר על רווחיות ארוכת טווח של 10% על ההון, היום מדברים על רמה של 12%־14% אבל לא על הרמות של הרבעון השלישי".

לדבריו, "בשום מקום בעולם אין התערבות של המחוקק בתחום הריבית, ואם זה יקרה הפגיעה תהיה משמעותית בקביעת מחירי השוק". על הטענות שהבנקים מגלגלים כמחצית מעליית הריבית במשק לטובת הלקוחות הוא מוסיף: "המילה מוצדקת היא בעיני המתבונן. בניתוח שעשינו עלה שלמעט אנגליה, אנחנו בשיעור הגלגול הגבוה ביותר. ברמת הלקוחות הגדולים מדובר בגלגול של 90%־100% וברמת משקי הבית ברמה של 50%־60%.

"עובדה שחלק משמעותי ממשקי הבית בוחרים להיות ביתרות בעו"ש שלא נושאות ריבית. אני חייב לומר ביושר שאין מקום בעולם שעושים בו כל כך הרבה רחש עיתונאי כמו שעושים בישראל בנושא תמסורת הריבית".