בעלי הזכויות על הקרקע שהגישו את הערר, ביקשו לתקן את הוראות התוכנית כך שייקבע מתחם איחוד וחלוקה שלא יכלול את ייעוד "השטחים הפתוחים" ו"יער פארק", שנקבעו בתוכנית בתחום האיחוד והחלוקה. לטענתם, הכללת השטחים הפתוחים בתחום האיחוד והחלוקה מביאה לדילול זכויות בעלי הקרקע הפרטיים בתחום הפיתוח על-ידי הקצאת זכויות סחירות בגין מקרקעין שאינם נדרשים לתחום התכנית, מקרקעין שברובם המכריע נמצאים בבעלות המדינה.
העוררים גם דחו את הטענה כי שימור אוכלוסיית הפרפרים, כאחת ממטרות התוכנית, מצדיק את הכללת השטחים הפתוחים בתחום האיחוד והחלוקה. כאמור, הוחלט פה אחד לדחות הערר, ולאפשר את כניסתה לתוקף של התוכנית בנוסח שאושר על-ידי הוועדה המחוזית. הוועדה סברה, שהחלטת הוועדה המחוזית שלא לקבוע מתחם מסוים של איחוד וחלוקה ולכלול את שטח הקו הכחול של התכנית ברובו המוחלט בתחום של איחוד וחלוקה – מוצדקת, ונובעת מנתונים תכנוניים נדרשים, הוגנת, ועומדת באמות המידה המשפטיות.
עוד צוין בהחלטה כי "יזם התוכנית, חברת שיכון ובינוי, יחד עם הוועדה המקומית והוועדה המחוזית השכילו, בעבודה מאומצת מקצועית וסיזיפית למדי, לקדם תכנון שמכיר בערך שימור מין נדיר של פרפר נחושתן נמלים גלילי אך גם להביא לבנייתה של שכונת מגורים חדשה בעיר בהיקף משמעותי של כ- 3,000 יחידות דיור. זוהי תוצאה נאה שמאזנת היטב בין שיקולים תכנוניים וסביבתיים ולחצי הפיתוח".
בנוסף, צוין כי "לא מצאנו שיש לאבחן בין בעלי הקרקע בשטח התכנית אשר נותרו בייעוד של "שטחים פתוחים" או "יער" ובין אלה שנקבע כי בשטחם יבוצע הפיתוח. מדובר בתכנית איחוד וחלוקה אחת, שלא ראוי ליצור בתוכה כל אבחנה כפי שנטען בערר".