הכישלון הצבאי של 7 באוקטובר ייכנס לספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. במשך חודשים ארוכים מאז פרוץ המלחמה מנתחים הלוך ושוב את הסיבות למחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה. אלא שעד היום לא עסקו בסוגיית מחדל תכנון המוצבים הצבאיים בישראל .
מנצור כרמל ניסה לגייס את אגף הבינוי בצה"ל לטובת בניית מערכי תכנון חדשים בהתאם לתורות צבאיות בינלאומיות אך ללא הצלחה. התאחדות האדריכלים הרימה מיד את הכפפה ויחד עם הוצאת "מערכות" והמכללות הצבאיות רקמו את התחרות.
השבוע הכריזה התאחדות האדריכלים על התחרות תחת הכותרת "אדריכלות מצילת חיים" למסמכי התחרות צורף מסמך שסוקר את תולדות המוצבים הישראליים בין הירדן לים, כשהמשימה הנדרשת היא תכנון חדש של המוצב הישראלי, שישמש מורה דרך בתחום, תוך התאמה לתנאי התבליט, התכסית, האויב, ומזג האוויר בגזרות השונות. בין הקריטריונים הנדרשים: "להשתלב בטבע ובנוף המקומי בצורה שמיטיבה עם הסביבה ואינה פוגעת בנוף הטבעי. יש לשקול שימוש בחומרים ובטכנולוגיות ידידותיות לסביבה".
אדריכל תמיר מנצור־כרמל הבהיר כיצד אדריכלות נוכנה יכלה למנוע מחדלים רבים: "לאורך השנים הצבא, כמו הרבה גופים במדינת ישראל, פעל מכוח האינרציה. הקימו את המוצבים מהר מהר וטלאי על טלאי וכך זה נשאר 50 שנה. לאדריכלים יש חשיבה ארוכת טווח - הם רגילים לתכנן בניינים שיעמדו לפחות עשרות שנים - והם יכולים לקטוע את תרבות הכסת"ח. לתכנן משהו יעיל בעלות סבירה שישתלב בסביבה".
התרעות פיקוד העורף