"היום אנשים מחפשים קשרים אישיים למשכירים, מישהו שמכיר מישהו, כדי לתפוס דירה במחיר ‘רגיל’. אבל כללית, אנחנו במדינת תל אביב, ומי שרוצה לגור פה יודע שהוא יצטרך לשלם”.
המצב רק יחמיר
"אנשים מבינים את המצב ואין להם לב להעלות מחיר למי שביתו נהרס”, הוא טוען. “נכון ששכירות לטווח קצר, לחודשים בודדים, יקרה קצת יותר משכירות ארוכה, אבל זה לא דרסטי. יכול להיות שבעוד ארבעה חודשים נראה עלייה במחירים בפתח תקווה, כשיהיה יותר ביקוש”.
לדברי קמיר, הפתרון למשבר הדירות צריך לבוא מהשלטון המקומי: “העיריות חייבות לעשות משהו כי הבעיה העיקרית פה היא הבירוקרטיה. העיריות צריכות לקדם במהירות את נושא האישורים לפינוי־בינוי ותמ”א 38 כי לא יכול להיות שבניין שיש בו 14 דיירים, כשמימינו ומשמאלו יש בניינים חדשים עם 42 דיירים, צריך לחכות שנים לאישורים לקידום הבנייה".
"אזורים שמלכתחילה מתוכננים לעבור פינוי־בינוי או תמ”א צריכים לקבל עדיפות ראשונה בקבלת האישורים, כדי שאפשר יהיה לאכלס יותר אנשים. בעוד שבועיים איראן יכולה לתקוף שוב, ויהיה הרס נוסף – ומי יספק אז דירות לתושבים? העיריות גם צריכות לפעול להקמת בניינים חדשים, עם מקלטים וממ”דים, שיחליפו את הבניינים הישנים”.
למצוא מהרגע להרגע
“הרבה משפחות נשארו ללא בתים והן צריכות סיוע של כניסה מיידית, לדירות מרוהטות עם ממ”ד, וזה לא דבר שקל למצוא מהרגע להרגע. הבעיה העיקרית היא שאנשים שבתיהם נפגעו אבל לא נהרסו מחפשים לשכור דירות לטווח קצר, ורוב בעלי הנכסים מעדיפים להשכיר לטווח ארוך”.
"מישהו שהייתה לו דירה חדשה עם ממ”ד לא יחפש דירה ישנה בלי ממ”ד ובלי מקלט. עוד בעיה היא שהרבה אנשים רוצים לשכור דירה בשכונה שבה הם גרו, בין היתר בגלל המסגרות של הילדים, אבל אין בהכרח דירות פנויות באזורים האלה. אני מאמין שככל שהעיר תתפתח, והיא נמצאת בשלבי פיתוח, הבעיות האלה יצטמצמו”.
המשבר הנוכחי חושף פעם נוספת את שבריריותו של שוק הדירות השכורות בישראל ואת אי־יכולתו להתמודד עם מצבי חירום. אם לא תיבנה תוכנית לאומית בתחום הדיור, הכוללת מאגר דירות להשכרה, פתרונות מגורים גמישים ומנגנוני פיקוח על המחירים, נמצא את עצמנו מופתעים שוב באירוע הבא.
התרעות פיקוד העורף