“נולדתי באורוגוואי למשפחה יהודית ציונית", הוא מספר בריאיון ראשון. “סבא וסבתא שלי מצד אמא היו ניצולי שואה. הם ניסו לברוח לארגנטינה, אבל היו שם יותר מדי נאצים, אז הם הגיעו לאורוגוואי. אבא שלי הגיע מליטא. ב־1967 הוא התנדב במלחמת ששת הימים. הציונות הייתה בלב שלנו כל הזמן". אחרי הגירה לארה"ב, ילדותו נעה בין מסורת יהודית עמוקה לשאיפה אמריקאית להצלחה. “ההורים שלי עבדו בלי הפסקה, ניסו להקים חיים. בבית שבת, חגים, ישראל. תמיד ישראל היתה ברקע".
קאבנה החל את דרכו היזמית בכלל בתעשיית הצעצועים בסין. בגיל 21 פיתח את ה־HandBand - כפפות מוזיקליות שמזהות תנועות אצבע, וזכה איתן בפרס “צעצוע השנה" ב־2003. “זה היה לפני עידן ההייטק, אבל היה לי חלום. רציתי לשמח אנשים. לא רק למכור, לשמח. והבנתי שזה מה שמניע אותי".
לדבריו, ישראל היא אחת המדינות המובילות בפיתוח טכנולוגיה - אך בין האחרונות ביישום פנימי. “זה שובר לי את הלב. אנחנו מייצאים חדשנות, אבל לא תמיד חיים אותה. אני בונה עכשיו שיתופי פעולה עם הממשלה ועם רשויות מקומיות, ומאוד רוצה להביא את הבריאות לבתים בישראל. אני מאמין שזה יכול לקרות גם כאן ולא רק באמריקה".
התרעות פיקוד העורף