המפקחת קבעה, כי במקרה הזה, למרות שהתובעים עומדים בתנאי הסף להגשת התביעה, עליהם לשלם לנתבע פיצוי כספי. היא קיבלה את הטענות של הדייר הבודד, כי יש לבחון את שוויון התמורות הניתנות לבעלי הדירות לפי מבחן "כמותי-מהותי" ולא לפי מבחן "כלכלי". המפקחת קיבלה את טענות עוה"ד כהן ובר-און, לפיה נפגע שוויון התמורות בהתייחס לדירת הנתבע, בהשוואה לדירות הנתבעים, שהם בעלי הדירות האחרים בבית המשותף.
היא קיבלה את הטענה, כי התמורה המיועדת לנתבע אינה משמרת את היחסיות של הדירות הקיימות ויתר הדיירים נהנים מתמורה עודפת ממנה לא יהנה הנתבע. לפיכך, היא קבעה לנתבע את הפיצוי הכספי בסך של 650 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך של 15 אלף שקל.