ועדת הדיור של הפרלמנט הציגה השבוע מסמך שממחיש עד כמה חמורה המציאות - "קיים באירופה משבר דיור שפוגע בעיקר במשקי בית בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות", נכתב שם, והנפגעים הראשונים הם כמובן הצעירים. הנתון הספציפי שהסעיר את מקבלי ההחלטות היה שבממוצע, צעירי האיחוד עוזבים את בית ההורים רק בגיל 26.3, ובחלק מהמדינות עד 70% מבני 24-18 פשוט לא מצליחים לעבור לדירה משלהם. מוכר לכם? מסתבר שגם שם זה הופך לנורמה.
כדי להתמודד, מציעים באירופה שורה של צעדים כמו משכנתאות בריבית מסובסדת, פטור ממס רכישה בקניית דירה ראשונה, ואף ערבויות ממשלתיות מלאות שיאפשרו לצעירים לקבל אשראי בלי לקרוס תחת הנטל. לצד זאת, קורא המסמך להגדיל את היצע הדיור – כי כמו אצלנו, גם שם הבעיה אינה רק בצד הביקוש אלא במחסור עצום בהיצע.
בכל זאת, צריך לזכור שהקושי שם אמיתי: השכר לא עלה באותו הקצב, יכולת הקנייה נשחקה, ובאזורים כמו האיים הספרדיים או הערים הגדולות מתרחשת אותה סיטואציה שמוכרת לתושבי תל אביב או ירושלים: רופאים, אחיות, מורים ושוטרים – עובדים חיוניים לכל חברה – מוותרים על משרות בערים יקרות ועוברים לפריפריה, פשוט כי אין להם איך לממן שם שכר דירה. כך שאמנם בזמן שבישראל נאנקים תחת האצה מהירה, באירופה "נהנים" משחיקה איטית אך עקבית – ובשני המקרים, החלום על דירה הולך ומתרחק.