לאחר הזוועות, ושבועות רבים של נדודים בין חדרים זמניים ואי ודאות מתמשכת, מצאו משפחות מפונות מהעוטף יציבות במסגרת מיזם "דלתות פתוחות" - יוזמה שהעניקה להן נקודת אור ראשונה עם תקווה שאבדה אחרי השבעה באוקטובר
אירועי השבעה באוקטובר תפסו מדינה שלמה לא מוכנה, והותירו משפחות רבות מפונות ומנותקות מבתיהן בן רגע. בתוך הכאב, הבלבול וחוסר הוודאות, נולדו גם רגעים של תקווה: עמותות, אנשים פרטיים וחברות עסקיות שנרתמו לסייע בכל דרך. בין הגופים שהתנדבו לפעול במסגרת מיזם "דלתות פתוחות" היו סיירוס קפיטל וברקת ישראל, שבחרו לפתוח את שעריהן למשפחות העוטף ולאפשר להן להתגורר בפרויקט מגורים חדש בעיר יבנה, עוד בטרם אוכלס.
"זה היה האור הראשון בקצה המנהרה האפלה", מספרת עינב, אמא לשני לוחמים, שפונתה עם משפחתה ונדדה בין מלונות במשך שבועות ארוכים. "פתאום מישהו חושב עליך, מישהו רואה אותך", היא מוסיפה.
מיד לאחר השבעה באוקטובר קם מיזם "דלתות פתוחות", מהלך של קבוצת יזמים שהעמידו פרויקטים חדשים שטרם אוכלסו לטובת משפחות מהעוטף שנסו מבתיהן. המיזם נולד מתוך מצוקה אמיתית: משפחות שהתפזרו בין מלונות ונדדו בין חדרים קטנים ופתרונות זמניים, וחיפשו מקום יציב שבו יוכלו להתחיל תהליך של ריפוי.
מתוך כך, העמידו החברות לרשות המפונים דירות פנויות בפרויקט החדש ביבנה, והציעו להם להתגורר בהן בחינם וללא כל התחייבות. רפי קשקש, סמנכ"ל סיירוס קפיטל, מתאר את המהלך כתגובה טבעית להיקף הטלטלה: "בימים שאחרי השבעה באוקטובר אנשים לא יצאו לעבוד, לא היו בתי ספר, היה כאוס מוחלט, והיה ברור לנו שאנחנו צריכים לעשות משהו".
בעזרתה של חברת פורטר (Forter), שנרתמה למהלך יחד עם עובדיה, קיבלו המשפחות דירות מרוהטות ומצוידות. ההכנה של הדירות לוותה ביחס אישי ובמאמץ אמיתי כדי שהמעבר ירגיש פחות כמו פתרון זמני ויותר כמו התחלה של יציבות. צוות השירות שליווה את הדיירים היה זמין להם מדי יום בכל צורך שעלה, ובעזרת התמיכה הזאת הצליחו המשפחות להשתלב בהדרגה בחיי השכונה, והחלולבנות תחושת בית חדשה בתוך המציאות שנכפתה עליהן.
חלק מהמשפחות מסבירות כי לאחר אירועי השבעה באוקטובר, הן התפצלו ברחבי הארץ, והדירה החדשה אפשרה להן להתאחד מחדש. "המשפחה התפזרה ולא היה לנו כלום, יצאנו מהבית עם תיק גבומחשב. בדירה שקיבלנו איחדנו שתי משפחות תחת קורת גג אחת, וזה הקל על השבר העמוק שחיינו בתוכו", מספרת אורנה מקיבוץ ארז, שאיבדה את בנה אמיר ז"ל ונדדה בין דירות זמניות וכל שרצתה הוא לשכן את ילדיה ובני ובנות זוגם יחד איתה תחת אותה קורת גג.
שרונה מנתיב העשרה, שפונתה מביתה ושוכנה עם משפחתה במלונות ובחדרים צפופים במשך חודשים ארוכים, מוסיפה כי "דאגו לנו להכל, מהריהוט ועד הדברים הכי קטנים, זה נתן תחושת ביטחון שלא הכרנו מאז הפינוי".
מעבר לקורת הגג, המשפחות מדברות על מעטפת אנושית יוצאת דופןועל ליווי אישי שזכו לו מכניסתם לבניין בעיר יבנה: "מהרגע הראשון עטפו אותנו", אומרת עינב, "התחושה הייתה שהלב שלהם פתוח אלינו". שרונה מתארת מעורבות יוצאת דופן מצד סיירוס קפיטל: "יצרתי איתם קשר בנוגע לכל נושא, והם טיפלו. אפילו מול עיריית יבנה. הם עשו בשבילנו מה שהמדינה לא עשתה".
"כמו הרבה אנשים טובים וגופים פרטיים במדינה שהושיטו יד לעזרה לנפגעי ה-7 באוקטובר, גם אנחנו כחברה שמאמינה בחיבור בין קהילה למרחב, הרגשנו שזה תפקידנו. לא כחסד, אלא כחלק מהאחריות שיש לנו כחברה שפועלת בישראל", מדגיש רפי קשקש.
המשפחות מספרות כי בעיניהן, המשמעות העמוקה של קבלת הדירות הייתה תחושת הראייה והדאגה שניתנה להן ברגעים הקשים ביותר. רבים מהמפונים מצאו את עצמם אחרי השבעה באוקטובר מפוזרים בין מלונות, חדרים זמניים וקטנים ובפתרונות מאולתרים, ורק לאחר קבלת הדירה הצליחו להתאחד מחדש, לחזור לנשום והחלו לבנות יציבות מסוימת.
בימים אלה, לאחר כשנתיים וחודשיים בהן גרו בדירות החברה בעיר יבנה, חוזרות המשפחות לבתיהן.
התרעות פיקוד העורף