"אני מסכים שהיה נכון לקיים שיח מעמיק ואסטרטגי על אופן הניהול המרכזי של הקרקעות, אך לצערי לא נערך דיון. רוב האמירות הן פופוליסטיות, חסרות שחר ולא נסמכות על נתונים ועל בדיקות מעמיקות", הוא מוסיף.
חמש שנים אחרי כניסתו של קוינט לתפקיד, ההכנסות של רמ"י ב־2025 צפויות להסתכם ב־26.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל־23.6 מיליארד שקל ב־2024. שיא ההכנסות היה דווקא בשנת 2022 והסתכם ב־41.4 מיליארד שקל.
על שאלת מיליון הדולר לאן הולך שוק הדיור אומר קוינט: "בשנים האחרונות הגדלנו בעשרות אחוזים את שיווק הקרקעות. כתוצאה מכך כבר לפני כשנתיים וחצי ראינו ירידה במחירי מכרזי הקרקעות, כפי שמגלמות הצעות הקבלנים.
"המחירים היו אמורים להתחיל לרדת כבר לפני המלחמה, אבל משבר העובדים, עלויות המימון ועצירת התחלות הבנייה עיכבו את המגמה. אז החל השיווק המסיבי של קרקעות בשדה דב, שיצר אפקט דומינו וגרם לכך שבשמונת המדדים האחרונים שפורסמו המחירים ירדו".
"לתוכנית יש יתרונות נוספים, שאפשרו לעצור ולהקפיא את הביקוש המטורף שהתמודדו איתו הזוגות הצעירים לפני כעשור ומנע מהם קניית דירה. עם הפעלת התוכנית הזוגות הצעירים הפסיקו להתנפל על דירות".
בתשובה לשאלה אם שיווק הקרקעות במחירים אסטרונומיים בשדה דב בתל אביב הפך בפועל לחיבוק דוב שפגע בשוק, אומר קוינט: "המטרה של רמ"י היא לא להשיא הכנסות, אלא לשווק כמה שיותר יחידות דירות בצורה אחראית. מצד שני גם לא למכור בנזיד עדשים.
"מחירי שיווק הקרקעות בשדה דב בסוף 2024 ובתחילת 2025 היו נמוכים ביחס למחירי השיווק לפני כארבע שנים באותן קרקעות. זה גרם לכך שמחירי הדירות בשדה דב, שנמצא אולי במיקום האטרקטיבי ביותר בישראל, ירדו משמעותית ויצרו אפקט דומינו, במיוחד באזור תל אביב והמרכז. הזהרתי את הקבלנים שלא להתפרע, אבל יש כאלה שלא עמדו בפיתוי והסתכנו בהצעות מופרזות".
לקוינט הוצע עם פרישתו לכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל הוא דחה את ההצעה: "רציתי את תפקיד יו"ר רשות שדות התעופה אך הדבר לא הסתייע. לאחר סיום תקופת הצינון בכוונתי לצאת לשוק הפרטי ולעסוק בתחום מומחיותי. אקדם רכישת קרקעות, השבחתן, מכירתן וכן פיתוח תשתיות. אני הולך לבנות את מדינת ישראל מהצד השני, באמצעות הקמת קרן השקעות פרטית עם חברים".
התרעות פיקוד העורף