משבר השכירות אינו גזירת גורל, וחלק מהפתרון נמצא ממש מתחת לאף. כדי להגדיל במהירות את היצע הדירות להשכרה ולהקל על השוכרים, נדרש מהלך דו־ראשי: עידוד משקיעים לחזור לרכוש דירות להשקעה, כך שיתווספו דירות לשוק השכירות, ועידוד יזמים להשכיר את מלאי הדירות הלא מכורות שברשותם. כיום קיימות כ־83,000 דירות חדשות הממתינות אצל היזמים - מלאי עצום שיכול היה להגדיל את היצע הדירות להשכרה ולהקל מיד על מצוקת הדיור, אך הוא נותר כלוא, בין היתר בשל חסמים רגולטוריים ומיסוי שלא עודכנו למציאות של שוק קפוא.
כדי לשחרר את הפקק ולהגדיל את ההיצע לשוכרים, המדינה צריכה להחזיר את המשקיעים. בישראל אין עדיין שוק שכירות מוסדי משמעותי, והמשקיעים הפרטיים הם בפועל ספקי הדירות לשכירות. הפחתת מס הרכישה למשקיעים אינה "מתנה לעשירים" אלא כלי מדיניות יעיל.
בנוסף, צריך לאפשר ליזמים להשכיר מלאי לא מכור של דירות בלי להיענש על כך. כיום המערכת יוצרת מלכוד: יזם שמבקש להשכיר דירה לא מכורה נתקל ב"קנס כפול": ראשית מבחינת מיסוי, השכרה של דירה שנבנתה למכירה עלולה להיחשב "שימוש לצורך עצמי" ולחייב – במקרה שמדובר בפרק זמן העולה על שנתיים – את היזם במע"מ. יש להאריך את התקופה שתאפשר ליזם להשכיר את המלאי בלא להיקנס בשל כך, לחמש שנים לפחות.
הקנס השני נובע מחוק המכר: דירה שהושכרה בידי יזם ואז נמכרת עשויה להיחשב עדיין "דירה חדשה" מבחינת בדק ואחריות, כך שהיזם נותר חשוף לאורך זמן לחובת תיקון ליקויים, כאילו מסר דירה חדשה - אף שבפועל הדירה כבר שימשה למגורים. הגיעה העת להכיר בכך שמשקיעים ויזמים אינם האויב, אלא חלק חיוני מהפתרון. שחרור החסמים הללו הוא הדרך להבטיח ששוכרי הדירות יוכלו סוף סוף לנשום לרווחה.
התרעות פיקוד העורף