לדבריו, אחד הגורמים המרכזיים למצב הנוכחי הוא מדיניות הרשויות המקומיות. "רשויות מעדיפות משרדים בגלל הארנונה, וזה דחף במשך שנים היתרים בהיקפים גדולים", הוא מסביר. "אחרי הקורונה הייתה גם אופוריה, תחושה שהכול חוזר ובגדול. הרבה פרויקטים יצאו לדרך כמעט במקביל, אבל אז המציאות השתנתה".
עם זאת, הלוי מדגיש שהשוק אינו שטוח. "יש חוקיות ברורה", הוא אומר. "בניינים חדשים, ממותגים, עם תכנון איכותי ונגישות תחבורתית טובה, ממשיכים לעבוד. מיקום ליד רכבת או רכבת קלה הפך לשיקול קריטי".
לדוגמה, אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל - Google - הזיזה את משרדיה בערך 300 מטר כדי להיות קרובה יותר לתחנת רכבת, והשקעה זו הייתה משמעותית לוגיסטית ותקציבית. הלוי מוסיף: "השוק לא ייעלם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר סלקטיבי - יתועדף תמיד את האיכותי והנחשק".
השינויים ניכרים גם בתוך המשרדים עצמם. "המודל של עמדה לכל עובד כבר לא רלוונטי. היום השאלה הראשונה היא מה היחס בין עובדים לעמדות. מי שעובד מהבית מספר ימים בשבוע יקבל לרוב עמדה חמה, ללא שם וללא קיבוע. זה מאפשר תכנון יעיל יותר, גמיש יותר וחסכוני יותר בשטח".
הגלים בשוק המשרדים: ממשרדים ריקים לעמדות חמות וחדרי זום
עוד שינוי בולט הוא מעבר מסביבות אופן-ספייס טהורות לתכנון חדרי זום - קטנים, זמינים ומותאמים לארגונים שמקיימים ישיבות דיגיטליות. "ישיבות זום במרחב פתוח הן לא יעילות, מפריעות ולא מאפשרות פרטיות. לכן אנו רואים תנועה חזקה לשילוב חדרים קטנים, לעיתים יחידניים, זוגיים ולעתים עד ארבעה משתתפים - ההופכים גם לחדרי ישיבות קטנים. זהו שינוי מהותי בפרוגרמה של משרד מודרני".
גם הטכנולוגיה משנה את התכנון. "כבלים נעלמים, תחנות עבודה כבדות נעלמות. הכול על לפטופים וענן. זו לא רק מהפכה טכנולוגית, זו מהפכה תכנונית - פחות לוגיסטיקה, יותר גמישות".
הלוי מסכם: "חברות נשארות במשרד עשר שנים ויותר. לכן אנחנו מתכננים משרדים על-זמניים, מאופקים ואלגנטיים, לא טרנדיים, עם שימוש בחומרים עמידים ובעלי תחזוקה פשוטה. המטרה היא לייצר רעננות שנשמרת לאורך שנים".
התרעות פיקוד העורף