לדברי אלמליח, בשנת 2025 אושרו תוכניות בהיקף חסר תקדים של כ-223 אלף יחידות דיור – נתון שמציב את ישראל בצמרת העולמית בקצב תכנון. בפועל, רק כ-75 אלף יחידות קיבלו היתרי בנייה מספר המשקף את הביקוש השנתי, אך רחוק מהפוטנציאל התכנוני. "הפער אינו נובע מחוסר תכנון, אלא מחוסר תשתיות", מדגיש אלמליח. "יש שכונות שלמות מאושרות, עם תכנון מלא אך ללא תשתיות תחבורה, מים, ביוב וחשמל לא ניתן להוציא אותן לפועל".
כדוגמה לגישת התכנון החדשה, מציין אלמליח את פרויקט המטרו בגוש דן, שתוכנן בתוך שלוש שנים בלבד פרק זמן חריג בקנה מידה עולמי. במקביל, בוצע תכנון סביבתי משולב סביב תחנות המטרו (תמ"א 70), במטרה ליצור ריכוזי בינוי ותעסוקה בצמידות לתשתיות תחבורה עתידיות. "אנחנו כבר לא מתכננים שכונות ואז מחפשים להן תשתיות אלא בונים את התכנון מלמטה למעלה, מהתשתית ועד הדירה", הוא מסביר. "זו מגמה ברורה של השנים האחרונות".
מיקוד בפריפריה ובצפון
אלמליח הדגיש את המעבר לתכנון אזורי, המותאם לאופי ולצרכים של כל אזור. בצפון, מתקיימת עבודה צמודה עם ראשי הרשויות מנהריה, דרך חצור וטבריה ועד עכו. כך למשל, בקריית שמונה מתוכננת שכונה חדשה בהיקף של 7,000–8,000 יחידות דיור, במקביל להארכת קו הרכבת מכרמיאל לעיר. "המטרה היא שכאשר השכונה תיפתח הרכבת כבר תהיה שם", אומר אלמליח.
לדברי מנכ"ל מנהל התכנון, הפער שנוצר בעשור וחצי האחרונים בין תכנון מגורים להשקעה בתשתיות הוא שורש הבעיה. תשתיות, לדבריו, הן תמיד מאבק ציבורי ("נימבי") איש אינו רוצה מתקני תשתית בסביבתו ולכן תהליכי האישור והביצוע מתארכים. "אנחנו שמים יעד ברור לשנים 2026–2027: תכנון מואץ של תשתיות שישחררו עשרות אלפי יחידות דיור שכבר מאושרות", הוא אומר. הוא מציין כדוגמה את הדרום, שם הגעת הרכבת לנתיבות, שדרות ואופקים הובילה לזינוק דרמטי בשיווקי הקרקע והבנייה.
גם בתקופת מלחמה – השיא נשמר
למרות פעילות המערכת בשנות מלחמה, טיפול במפונים והתאמות תשתיתיות חריגות, הצליח מנהל התכנון לשמור על רצף תפקודי ואף לשבור שיאי תכנון. "עובדי מנהל התכנון המשיכו לתת מענה גם למשק הדיור וגם לצרכים הלאומיים החריגים", אומר אלמליח. "לא הורדנו את הרגל מהגז".
אלמליח התייחס גם לחזון חיבור הפריפריה באמצעות רכבות מצומת כברי, דרך נהריה, מעלות ושלומי כחלק ממערך תחבורתי עתידי שיחבר את הצפון למרכז במהירות ובנגישות. בהמשך הראיון עלתה גם שאלת שיתוף הפעולה של ראשי הרשויות בפרויקטים הלאומיים, לצד קידום רפורמות כגון הרישוי העצמי מהלכים שמטרתם לקצר משמעותית את זמני ההוצאה לפועל של פרויקטי מגורים.