הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) את מרשם הדירות והמבנים לשנת 2025. מהנתונים עולה כי מספר הדירות בישראל חצה לראשונה את רף שלושת מיליון הדירות, אך הפיזור הגיאוגרפי שלהן אינו אחיד, ומרבית הדירות מרוכזות באזור המרכז.
על פי נתוני הלמ״ס, באמצע שנת 2025 עמד מספר הדירות בישראל על כ-3.02 מיליון דירות למגורים. מדובר בעלייה של 1.9% לעומת שנת 2024, תוספת של כ-56.1 אלף דירות בתוך שנה אחת. בעשור האחרון (2016-2025) נוספו בעיריות ובמועצות המקומיות כ-452.5 אלף דירות - גידול מצטבר של 19.6%.
המרכז ותל אביב מובילים
מהפילוח המחוזי עולה כי בשנת 2025 שיעור הדירות הגבוה ביותר נרשם במחוז המרכז, שבו מצויות 24.6% מכלל הדירות בישראל. אחריו מחוז תל אביב עם 19.5% מהדירות. יחד, שני המחוזות מרכזים 44.1% ממלאי הדירות הארצי. לעומת זאת, באזור יהודה ושומרון נמצא שיעור הדירות הנמוך ביותר - 3.2% בלבד מכלל הדירות בישראל.
בלמ״ס מציינים כי במחוז תל אביב שיעור הדירות למגורים גבוה משיעור האוכלוסייה המתגוררת במחוז - 19.5% מהדירות לעומת 15.1% מהאוכלוסייה. גם במחוז חיפה קיים פער דומה (13.4% מהדירות לעומת 11.6% מהאוכלוסייה). מנגד, במחוזות ירושלים, הדרום, הצפון ובאזור יהודה ושומרון שיעור האוכלוסייה גבוה משיעור הדירות.
בקצה השני של הרשימה נמצאות תל אביב-יפו עם 2.1 נפשות לדירה, גבעתיים עם 2.2 ורמת גן וחיפה עם 2.3 נפשות בממוצע.
מיתר מובילה בווילות; גבעת שמואל עוקפת את תל אביב במספר המגדלים
העיר שבה מספר הדירות הגבוה ביותר היא ירושלים, עם 251,885 דירות - תוספת של 2,578 דירות לעומת 2024. אחריה תל אביב-יפו עם 222,760 דירות, לאחר תוספת של 3,309 דירות בתוך שנה. שיעורי הגידול הגבוהים ביותר במספר הדירות בין 2024 ל-2025 נרשמו בבאר יעקב (10.9%), גן יבנה (10.5%) ומבשרת ציון (7.5%). גידול של כ-6% נרשם גם בקריית מלאכי ובבית שמש.
למרות הבנייה לגובה בשנים האחרונות, נתוני הלמ״ס מראים כי בערים רבות חלק גדול מהמבנים עדיין נמוכים. בערים המונות יותר מ-100 אלף תושבים, מבנים בני דירה אחת או שתיים מהווים כ-39% מכלל המבנים. בבאר שבע 70.7% מהמבנים הם בני 1-2 דירות, ובאשקלון 68.5%. גם בהרצליה ובחדרה יותר ממחצית מהמבנים הם נמוכים. בתל אביב-יפו כ-25% מהמבנים כוללים דירה אחת או שתיים בלבד, וכ-44% מהמבנים בעיר כוללים עד חמש דירות.
בקצה השני של הסקאלה נמצאות בת ים ובני ברק, שבהן שיעור המבנים הנמוכים הוא הנמוך ביותר - 4.4% ו-7% בהתאמה. מבנים עם 41 דירות ויותר, המוגדרים כמגדלים רבי-קומות, מהווים כ-3% מכלל המבנים בערים הגדולות, אך קיימים פערים משמעותיים בין הערים. העיר שבה שיעור המגדלים הוא הגבוה ביותר היא גבעת שמואל, עם 10.5% מהמבנים בני 41 דירות ומעלה, ואחריה גני תקווה (9.8%), בת ים (9.1%) ואשדוד (9.0%). בתל אביב-יפו שיעור המבנים בני 41 דירות ויותר עומד על 4.2% בלבד.
בקרב כלל היישובים בישראל, היישוב שבו שיעור המבנים בני דירה אחת או שתיים הוא הגבוה ביותר הוא מיתר, שם 100% מהמבנים הם מבנים קטנים. אחריו נמצאים כוכב יאיר (99.6%), עומר (99.4%) וסביון (98%).
הנתונים מבוססים על רישומי ארנונה שמועברים ללמ״ס מהרשויות המקומיות, וכוללים דירות המדווחות כיחידות למגורים לצורכי גבייה. הם אינם כוללים דירות שאינן מדווחות לרשויות, וכן חלק מהדירות ביישובים שיתופיים שבהם הארנונה נגבית כרישום מרוכז. בלמ״ס מציינים כי הנתונים כוללים גם דירות ביישובים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא, גם אם חלקן אינן ראויות למגורים אך עדיין רשומות כנכסים פעילים.
נכון לשנת 2025 כולל מרשם הדירות והמבנים 249 רשויות מקומיות. נתונים לא התקבלו מחמש עיריות - ראשון לציון, חולון, רחובות, כפר סבא ויבנה - וכן משתי מועצות מקומיות ומשתי מועצות אזוריות. עבור יישובים אלה בוצעו אומדנים על סמך נתוני תשתית קיימים.
התרעות פיקוד העורף