העלייה החריגה אינה משקפת רק חזרה מלאה של האוכלוסייה שפונתה, אלא גם קליטה של תושבים חדשים, חלקם ממניעים ציוניים וחלקם מתוך תחושה ששדרות, לאחר המלחמה והשקעות המיגון, היא דווקא מקום בטוח ויציב יותר מבעבר. הביקוש שנוצר, מול היצע דירות מוגבל, דחף את המחירים כלפי מעלה בקצב חריג.
ב"פינה השנייה של הזירה" נמצאת קריית שמונה. כאן התמונה הפוכה לחלוטין. שכר הדירה הממוצע בעיר ירד ב־12.4 אחוזים בתוך שנה, מ־3,258 שקלים ל־2,854 שקלים. בניגוד לשדרות, קריית שמונה עדיין מתמודדת עם חוסר ודאות, חזרה איטית של תושבים וקושי לייצר ביקוש יציב לשכירות. חלק מהאוכלוסייה טרם חזר, אחרים בחרו להשתקע במקומות חלופיים, וההיצע המקומי נותר גבוה ביחס לביקוש בפועל.
לצד הערים שפונו, בולטות גם ערים ב"עוטף הצפון" שבשנות המלחמה עברו אליהם לא מעט מפונים שביקשו להישאר קרוב לאזורי המגורים המקוריים שלהם, מה שהעלה את הביקוש והמחירים באופן זמני, וכעת, כשאותם מפונים עוזבים בחזרה לבתיהם, המחירים מתחילים לרדת בהתאם.
כך למשל, בטבריה נרשמה ירידה קלה של 0.4 אחוזים בשכר הדירה, בנהריה נרשמה ירידה של 2.2 אחוזים, מקריית ביאליק ירידה חדה יותר של 8.9 אחוזים, ובעפולה ירידה מתונה של 1.2 אחוזים. הירידות הללו עשויות לשקף תהליך של עזיבת אוכלוסייה זמנית עם שינוי דפוסי הפינוי והחזרה, שהותיר היצע מקומי עודף ביחס לביקוש.
תנודות מעניינות נוספות שנחשפות בנתוני "יד2" הן שכאשר שמים את שדרות וקרית שמונה בצד, מי ש"מככבות" בראש ובתחתית הרשימה הן אילת והרצליה בהתאמה. באילת נרשמה עלייה חדה של 14.8 אחוזים, כאשר שכר הדירה הממוצע עלה ל־5,430 שקלים, בעוד הרצליה הציגה ירידה של 9.3 אחוזים, מ־9,621 שקלים ל־8,721 שקלים.
ברמה הארצית נרשמה עלייה של 6.4 אחוזים בשכר הדירה לדירות ארבעה חדרים, מ־6,146 שקלים בדצמבר 2024 ל־6,538 שקלים בדצמבר 2025. גם ברמה האזורית נרשמו עליות בכמעט כל האזורים כולל המרכז, אזור ירושלים, הדרום והשפלה, כאשר החריג היחיד הוא אזור "חדרה, זכרון והעמקים" שם נרשמה ירידה של כשני אחוזים.
התרעות פיקוד העורף