ענף הנדל"ן הישראלי נמצא בתקופה סוערת, כאשר בישראל שוררת אווירת "פוסט מלחמה" שמשפיעה רבות גם על התעשייה, מסחר וכמובן, רכישת דירות. מאז ה-7 באוקטובר עבר הענף לא מעט טלטלות, מחסור בעובדים זרים לאחר שרבים מהם עזבו עם פרוץ המלחמה, ירידה בביקושים באופן טבעי לאור המצב הביטחוני, עליות ריבית שבינתיים מתחילה לחזור קצת אחורה, ועוד ועוד.
לדבריו: "הסימנים הללו משקפים כוונה של הציבור לחזור לרכוש נדל"ן למגורים או כהשקעה. אנו מאמינים שהביקושים הכבושים שהצטברו לאורך מספר חודשים של האטה במכירות הנדל"ן בישראל, שבהם לקוחות דחו את ההחלטה לרכישת דירה, צפויים לעמוד בפני שינוי לטובה לאחר שהמלחמה הסתיימה והחטופים חזרו, מה שהביא לשיפור במצב הרוח הלאומי של כולנו, ולצד זה המהלכים האחרונים של הנגיד להורדת הריבית והציפייה להורדות נוספות במהלך השנה הנוכחית".
עוד אומר מנכ״ל אב-גד: "הורדות הריבית בשנים האחרונות שיפרו באופן ממשי את תנאי המימון לרוכשים. ירידה בריבית המשכנתא מורידה את הנטל החודשי על הלווה ומגבירה את היכולת של משפחות רבות לגשת לרכישה. ההשפעה ברורה בשטח: יותר פניות, יותר בדיקות זכאות למשכנתא, יותר חתימות על חוזים — וכל זה בעיקר בפרויקטים מבוקשים ובהתחדשות עירונית. יריד מכירות של אב-גד שיתקיים ביומיים הקרובים מביא לידי ביטוי את עומק הפעילות של החברה המציעה כיום דירות ב-14 פרויקטים ב-11 ערים באזור המרכז ובשרון ונותן מענה מיטבי ללקוחות הן במימון מהלך הרכישה והן בביטחון במכירת הדירה הישנה", סיכם.
"גורם משמעותי נוסף הוא הורדת הריבית ובעיקר ההורדה השנייה, שהייתה מפתיעה והגיעה מוקדם מהצפוי. היא שינתה את הסנטימנט בשוק, הפחיתה את חוסר הוודאות והחזירה לשוק רוכשים שישבו על הגדר. לצד זאת, יש גם אפקט פסיכולוגי חזק: כשהציבור שומע על התאוששות ועל תחילת מגמת עליית מחירים, הוא נוטה להקדים החלטות רכישה", הוסיף אטר.
לסיום, אמר כי "השנתיים האחרונות התאפיינו בקיפאון יחסי, שבו משקי בית רבים דחו החלטות גדולות בשל אי־וודאות כלכלית וביטחונית. בתקופת המלחמה משפחות רבות כלל לא היו פנויות לקבל החלטות כלכליות משמעותיות, כשבני משפחה היו בשדה הקרב והדאגה היומיומית הייתה במרכז. כעת, עם שינוי במצב הרוח הלאומי וחזרה הדרגתית לשגרה, אנחנו מזהים רצון ‘לפצות’ על הזמן האבוד ופחות רתיעה מקבלת החלטות ארוכות טווח. השילוב בין ריבית יורדת, התאוששות ביד השנייה וסנטימנט חיובי יותר בשוק יוצר כיום גל ביקושים מחודש".
אלו הפחות אופטימיים אומרים כי מוקדם עדיין להגיד האם אכן מדובר בגל רכישות, או עלייה רגעית בלבד, והם מציינים כי בפני הענף הכה משמעותי למשק הישראלי ולהכנסות המדינה, עומד מכשול אחד גדול - רצועת עזה. מעבר להיבט הביטחוני ברצועה לאחר המלחמה, ישנם יתרונות כלכליים רבים שבמערכת הביטחון מצביעים עליהם, כגון ביקוש עצום לחומרי גלם לרצועה, ולשטח העצום שאותו יצטרכו לשקם, בין היתר בבנייה מסיבית. אם תבחר ישראל נכון, שיקום הרצועה עשוי להיות גם מהלך כלכלי אזורי משמעותי מאוד.
דוננפלד אומר כי מדובר בביקושים חריגים בהיקפם למלט, פלדה, ברזל, ציוד מכני הנדסי וטכנולוגיות בנייה מתקדמות, שיכולים להחזיר לפעילות מלאה קווי ייצור שפעלו בחסר בתקופת המלחמה, ולייצר רצף עבודה ארוך טווח לחברות תשתית, קבלנות והנדסה אזרחית. עם זאת, דוננפלד מדגיש כי לביקושים המוגברים צפויות גם השלכות פנימיות. עומסים על מפעלי מלט וברזל, מחסור זמני בציוד והסטת משאבים לפרויקטים אזוריים עלולים ליצור לחצים על זמינות חומרים לפרויקטים בישראל עצמה. ללא תכנון ותיאום ממשלתיים, הוא מזהיר, קיים סיכון לעליית מחירים ולדחיות בלוחות זמנים בפרויקטים למגורים ולתשתיות.
עם זאת, דוננפלד מדגיש כי לביקושים המוגברים צפויות גם השלכות פנימיות. עומסים על מפעלי מלט וברזל, מחסור זמני בציוד והסטת משאבים לפרויקטים אזוריים עלולים ליצור לחצים על זמינות חומרים לפרויקטים בישראל עצמה. ללא תכנון ותיאום ממשלתיים, הוא מזהיר, קיים סיכון לעליית מחירים ולדחיות בלוחות זמנים בפרויקטים למגורים ולתשתיות.
"בטווח הבינוני והארוך, השיקום עשוי להפוך למנוע צמיחה לענף כולו. הוא צפוי להאיץ אימוץ טכנולוגיות בנייה מתועשות, פתרונות חכמים לניהול פרויקטים ושיטות עבודה יעילות יותר, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כספקית ידע, תכנון וביצוע הנדסי באזור. אם תהיה רגולציה מאוזנת וניהול נכון של משאבים, ניתן יהיה למנף את תהליך השיקום גם לחיזוק היכולות המקומיות ולא רק כפעילות חוץ־טריטוריאלית".
"לדבריו, את חומרי הגלם ניתן לייבא ממדינות זולות יותר, והרגולציה, המיסוי ועלויות התפעול בישראל הופכים את החברות המקומיות לפחות תחרותיות כמעט בכל פרמטר. "כמו בכל מוצר אחר בישראל, גם בענף הבנייה אנחנו פשוט יקרים יותר".
מזרחי מוסיף כי גם בתחום כוח האדם והציוד ההנדסי אין לישראל יתרון מובהק. החברות הישראליות עצמן נשענות כיום על עובדים זרים, ואין סיבה שעובדים מישראל ייכנסו לעבוד בעזה, במיוחד נוכח סיכוני הביטחון. הצורך לתמחר סיכונים אלה, לדבריו, ייקר כל הצעה ישראלית ביחס להצעות של חברות זרות, שמגיעות עם צוותים, ציוד ומנופים בהיקפים גדולים ועם יכולת להתמודד עם פרויקטים של מאות מיליונים ואף מיליארדים".
התרעות פיקוד העורף